שאגת אריה/צה
|
< הקודם · הבא > |
ולענין אם יוצא ידי חובתו במצה גזולה בליל שני נ"ל דלכ"ע אינו יוצא בה ואע"פ שאנן בקיאים בקביעא דירחא וי"ט שני לגבי דידן אינו משום ספיקא כדאמרינן בפ"ק דביצה ואינו אלא מדרבנן אפ"ה גזל דפסול בשל תורה משום מצוה הבאה בעבירה פסול בו וכ"כ הרא"ש בפ"ג דסוכה גבי לולב שאול וחסר דפסולין בי"ט ראשון וכשר בשאר ימים וי"ט שני דידן הוא כיום ראשון דספיקא הוא. ואפי' למש"כ הרמב"ם בפ"ח מה' לולב כל אלו שאמרנו שהם פסולין מפני מומין שבארנו או מפני גזל וגניבה בי"ט ראשון בלבד אבל בי"ט שני עם שאר הימים הכל כשר ע"כ. אלמא אין דין י"ט שני לענין גזל כי"ט ראשון שאני הכא דלולב נהי דמה"ת אינו נוהג אלא בי"ט ראשון מדרבנן מיהא נוהג כל שבעה ואע"פ שבי"ט ראשון של תורה גזל פסול בשאר ימים דדבריהן פסולין אלו וגזל כשרים לדעת הרמב"ם לפיכך אף ע"ג דאי איפשר ליטול פסולין הללו בי"ט שני מתורת ספק י"ט ראשון אפי' הכי ניטול מתורת שאר ימי החג דלא איכפת לן בפסולין הללו אבל הכא גבי מצה דאינו נוהג אלא בליל יום טוב ראשון בלבד לחובה ומכאן ואילך רשות וע"כ הא דאנו אוכלין מצה בליל יום טוב שני אינו אלא משום דשויוה רבנן כאילו אין אנו בקיאים בקביעא דירחא וספיקא הוי. אם כן בע"כ במה דפסול בראשון פסול בשני כיון דאין חיוב אכילת מצה בו אלא משום ספיקא דראשון וזה ברור ובדיני לולב יתברר הדבר יותר בארוכה בסייעתא דשמיא זהו מה שנראה לי בזה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |