שאגת אריה/צא
|
< הקודם · הבא > |
ואכתי נשאר לנו לעיין בחמץ שב' ישראלים שותפין בו והא' מכר חלקו לנכרי קודם הפסח בכ"מ שהוא והשני לא מכר וחלקו אחר הפסח והא וודאי פשיטא לי דחלקו של המוכר לנכרי וודאי מותר דכיון דבדרבנן יש ברירה הא הוברר הדבר שזהו חלקו והרי מכרו לנכרי אבל חלקו של השני שלא מכר לנכרי מהו דהא א"א לך שתתיר חלקם של שניהם ולתלות להקל בדרבנן ולומר דחלקו של המוכר הוא ביד שלא מכר והחליפו של זה לזה וכן חלק של המוכר שהגיע לידו אחר החלוקה נמי תתיר משום דנימא איפכא שלא החליפו ויפה ביררו וכל א' הגיע חלקו לידו דהרי זה הוי תרתי דסתרן אהדדי דאם החליפו חלק שביד המוכר ראוי לאסור ואם לא החליפו חלק שאינו מכור ראוי לאסור וכיון שא"א לך להתיר את חלק שניהם וה"נ אי איפשר לך לאסור שניהם דהא מחצה מכל זה השותפים הוא חלק המוכר הילכך מסתבר להתיר חלק שהגיע ליד המוכר אחר החלוקה דאלים טפי כח היתרא דידיה כיון דקי"ל בדרבנן יש ברירה אמרי' זהו חלקו המגיעו משעה ראשונה ותולין את הקלקלה במקולקל זה שלא מכר אמרי' דזהו חלקו המגיעו וכיון שלא מכרו אסור משום קנסא דר"ש ודבר זה סברא גדולה היא לתלות את האיסור בשל זה שלא מכר את חלקו כיון דבין אי אמרת יש ברירה בין אי אמרת אין ברירה חציו המגיעו לחלקו אין לו תקנה ויש בו משום קנסא דר"ש ואין לו נס והמלטה ממנו והשני שמכר את חלקו הא איכא לתלות להיתרא דזהו חלקו המגיע לו והרי מכרו דהא מדינא כיון שחמץ שעבר עליו הפסח אינו אלא מדרבנן הא קי"ל כל בדרבנן ספיקא להקל אלא משום דא"א לך להתיר את שניהם דממ"נ של א' מהן של איסור הוא ומאי חזית לתלות האיסור בזה יותר מבחבירו סברא זו לא שייך אלא בששניהן שקולין הן וא"א לתלות האיסור בזה יותר מבחבירו א"כ שפיר אמרי' מאי חזית אבל היכא דכח היתרא של א' מהן אלים משל חבירו כגון הכא שפיר תלינן את של היתר בזה דאלים כח היתרא דידי' ושל איסור בשל חבירו דלא אלים כח היתרא דידיה וא"א לך להקשות מאי חזית דהא חזינן ביה טעמא רבה להתיר את של זה דאלים כח דהיתרא דידיה יותר משל חבירו דבדידיה י"ל יש ברירה וזהו חלקו המגיעו והרי מכרו ובשל חבירו ליכא למימר הכי. ודבר זה עדיף יותר מהא דאמרי' בפ"ט ממסכ' נדה (ד' ס) דתניא התם תולה בשומרת יום כנגד יום בשני שלה ובסופרת שבעה שלא טבלה ואמוצאת כתם בחלוקה והשאילה חלוקה לאשה אחרת קאי לפיכך היא מתוקנת וחבירתה מקולקלת דברי רשב"ג אלמא אף ע"ג דמקלקלה לחברתה עי"ז דסופרת ז' צריכה לספור עוד ז' ושומרת יום כנגד יום צריכה לספור עוד יום אחד אפ"ה תולה בה כיון דאלים כח היתרא דידה מדידהו ק"ו בנידון דידן דאלים כח המוכר יותר כיון דא"ל בחלקו יש ברירה משא"כ בשל חבירו דאי אמרת יש ברירה כ"ש שחלקו אסור דתולה האיסור בו ואפי' לרבי דפליג התם אדרשב"ג ואמר אינו תולה לפיכך שתיהן מקולקלות היינו דוקא התם דסופרת ז' ושומרת יום כנגד יום אע"פ שלא טבלו בחזקת טהרה הן כאלו טבלו כבר כיון שהגיע כבר זמן טבילתן וא"כ מאי חזית אבל הכא יש כאן לתלות יותר האיסור באינו מוכר מבמוכר וכדאמרן ועיין בדברי אחרונים בי"ד סימן ק"צ וסי' קי"א ובתהה"א ולא רציתי להאריך בזה ובמקומו בדיני מאכלות אסורות יתבאר הדבר יותר בס"ד זהו מה שנ"ל בדינים הללו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |