שאגת אריה/סח
|
< הקודם · הבא > |
אעפ"י שביארנו בסי' הקודמים דמצות שמחה נוהג בזה"ז בשאר מיני שמחות אע"פ שאין לנו שלמי שמחה מ"מ הדבר ברור שליל א' של י"ט אין מצות שמח' נוהג בה מה"ת וכמ"ש לפנינו בס"ד אע"ג דמדברי הרי"ף ס"פ היה קורא לא משמע הכי שכת' שם שאין אבילות נוהג מה"ת אלא ביום המיתה ולא בלילה שאחריו והקשה הרי"ף מדאמרי' התם אבל אינו נוהג אבילותו ברגל דאי אבילות דמעיקרא הוא אתי עשה דרבי' ודחי עשה דיחיד וש"מ דאיכא חיובא דאורייתא בתר דנפק ליה יומא קמא דהוא יום מיתה לק"מ דה"ק אבל אינו נוהג אבילותו לד"ה אפי' למ"ד יום ראשון תופס את לילו מדאורייתא דאי אבילות כו' ע"כ והרי האי אבילות דמעיקרא למ"ד יום מיתה תופס לילו מה"ת היינו שמת בעי"ט וליל יום מיתה הוי לילה ראשונה של י"ט ואפ"ה קאמר דאתי עשה דרבים דשמחת הרגל ודחי לעשה דיחיד ואי ס"ל דליל י"ט ראשון אין מצות שמח' נוהג בה מה"ת אלא מדרבנן היכי אתי עשה דרבנן ודחי לאבילות של תורה בקום ועשה למ"ד יום מיתה תופס לילו מה"ת אע"כ ס"ל דשמחה נוהג בליל י"ט ראשון מה"ת ואתי עשה דרבים ודחי לעשה דיחיד וק"ל מהא דפסחים (דף עא) דקאמר והיית אך שמח לרבו' ליל י"ט אחרון וכו' ת"ל אך חלק ומפ' מאי ראית מרבה אני ליל י"ט אחרון שיש שמחה לפניו ומוציא אני ליל י"ט ראשון שאין שמחה לפניו ש"מ שאין מצות שמחה נוהג בליל י"ט ראשון מה"ת. והנ"מ מהא דפסחים דאמר עולא אר"א שלמים ששחטן מעי"ט אין יוצא בה משום שמחה דבעינן זביחה בשעת שמחה. ומתיב ר"י חגיגת י"ד יוצא בה משום שמחה ואינו יוצא בה משום חגיגה ואמאי הא בעינן זביחה בשעת שמחה א"ר אידי ב"א בשעיכב ושחטה אר"א הנ"מ דאלת"ה הא מתניתא מאן קתני לה בן תימא לבן תימא הא פסול לה בלינה ש"מ 
ואי בליל י"ט א' מצות שמח' נוהג מה"ת מאי ק"ל הא פסול לה בלינה דילמא לעולם מיירי ששחטה בערב פסח כמצוותו ולא בעינן זביחה בשעת שמחה ויוצא בה משום שמחת ליל י"ט ראשון קאמר דאכתי לא איפסל לה עד בוקר אע"כ אין מצות שמחה נוהג בליל י"ט א' מה"ת ואפי' אי ליתא להא דעולא אר"א בע"כ לא מיתוקם אלא בשעיכב ושחטה. מ"מ נ"ל דמדרבנן מיהא נוהג מצות שמחה בליל י"ט א' והיינו דאמר במסכת ביצה בכ"מ שהתירו חכמים כמה דברים משום שמחת י"ט ולא מפליג בין לילי"ט א' לשאר לילות וימי' של י"ט ש"מ דמדרבנן מצות שמחה מיהא נוהג בה. וענ"ל להביא ראיה מדאמרי' בפ' ע"פ (דף קח) גבי ארבע כוסות של ליל פסח שתאן בבת אחת ואמר רבא עלה ידי יין יצא ידי ד' כוסות לא יצא ופי' רשב"ם ידי יין יצא משום שמחת י"ט כדתני' לקמן ושמחת בחגך במה משמחו ביין ע"כ וכ"כ התו' שם ידי יין יצא פירוש ידי שמחת י"ט דס"ד הואיל ותקון ד' כוסות לא נפיק מידי שמחת י"ט אא"כ יצא ידי ד' כוסות ע"כ והרי הוכחנו שאינו נוהג מצות שמחה בליל י"ט א' אלא ש"מ דמדרבנן מיהא נהוג וא"ת לפ"ז אמאי לא מוקי להא דבן תימ' בשלא עיכב ושחטה ויוצא בה משום שמחה דקאמר ידי שמחה של ליל י"ט א' דרבנן קאמר ואע"ג דאי אמרי' בעינן זביחה בשעת שמחה א"א לומר כן דוודאי כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון וכיון דידי שמחה של תורה אינו יוצא ידי חובתו בשחטן מעי"ט ע"כ א"א לרבנן לתקן לצאת ידי שמחה של דבריהם בשחטן מעי"ט. אבל הא גופא תקשה דילמא לא בעינן זביחה בשעת שמחה בשל תורה והשתא בשל דבריהם נמי לא בעי זביחה בשעת שמחה וכיון שכן י"ל שתיקנו רבנן לשחוט שלמים מעי"ט לשמחת הלילה של דבריהם וכעין דאורייתא תקון דלשמחה בעי נמי שלמי שמחה. וי"ל דהא לא מסתבר להגמ' לומר שיתקנו רבנן קרבן לשמחה של דבריהם שלא מצינו בשום מקום שיתקנו רבנן קרבן שאין לו עיקר מה"ת אע"ג דתיקנו חגיגת י"ד למ"ד לאו דאורייתא היא כדאמרינן בפ' א"ד (דף עא) הא מפרש התם טעמא כדי שיהא הפסח נאכל על השובע אבל הכא כיון דאיפשר לקיים שמחת ליל י"ט א' של דבריהם בשאר מיני שמחות ל"ל שתיקנו שלמי שמחה לזה השתא נקטינן מש"כ בסי' אלו דמ"ע זו של שמחת י"ט נוהג מה"ת אפי' בזה"ז וא' אנשים וא' נשים חייבין במצוה זו ואע"ג שאין לנו קרבן מ"מ איפשר לקיים בשאר מיני שמחות וה"מ כל ימים והלילות של י"ט אבל לילה א' של י"ט אין מצות שמחה נוהג בה מה"ת ומ"מ מדרבנן נוהג בה מצות שמחה ואגב אורחין למדנו דהא דחייב אדם לטהר את עצמו ברגל אינו נוהג בזה"ז וכמ"ש, כנ"ל.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |