שאגת אריה/לו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שאגת אריה TriangleArrow-Left.png לו

סימן לו

מיהו כ"ז בדורות הראשונים אבל בדורות האלו כתב הטור בי"ד סימן ר"ע וז"ל וכתב א"א הרא"ש שזה לא נאמר אלא לדורות הראשוני' שהיו כותבין ס"ת ולומדין בה אבל האידנא שכותבין ס"ת ומניחין אותה בבה"כ לקרות בהן ברבים מ"ע על כל אדם מישראל אשר ידו משגת לכתוב חמשה חומשי תורה ומשנה וגמרא ופי' להגות בהם הוא ובניו. מצות כתיבת התורה הוא כדי ללמוד בה דכתיב ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם וע"י הגמ' ופי' ידע פי' המצות והדינין על בוריין לכן הן הן הספרים שאדם מצווה לכותבן ע"כ וכתב הב"י שכ"כ ה"ר ירוחם בשם הגאונים מ"מ תמה הב"י עליהם על שהחליפו מצות כתיבת ס"ת בגמ' ופי' ואי משום שעכשיו מניחין אותה בבה"כ הל"ל שגם עכשיו חייבין לכתוב ס"ת וילמדו בהן ולא לפוטרן מכתיבת ס"ת. ומסיק הב"י שלא באו אלא לחדש לנו חיוב כתיבת חומשים וגמ' ופי' שגם הם בכלל מצות כתיבת ס"ת וזה יותר מצוה מלכתוב ס"ת ולהניחה בב"ה לקרות ברבים אבל לכתוב ס"ת לקרות בה זהו עיקר מצות כתיבת ס"ת גם האידנא עכ"ד.

וכן נ"ל עיקר דע"כ א"א לפטור עכשיו ממצות כתיבת ס"ת מפני שאין לומדין בה דאטו טעם מצות כתיבת ס"ת משום כדי ללמוד בה היא דא"כ אם יש לו ס"ת בשום ענין שיהיה כיון שיכול ללמוד ממנה קיים מצוה זו א"כ אמאי אמר רבא אע"פ שהניחו לו אבותיו לאדם ס"ת מצוה לכתוב משלו הרי יכול ללמוד מס"ת זו שהניחו לו אבותיו. אלא וודאי עיקר המצוה הוא שיהא לו ס"ת שכתבה הוא בעצמו משלו וכיון דזהו עיקר המצוה אין לחלק בין דורות הקודמים לאלו.

ובזה נדחין דברי הפרישה שמביא הש"כ דדוקא בימיהם שהיו לומדין בע"פ היו צריכין ללמוד מס"ת אבל בזה"ז שנעשה לנו היתר לכתוב ספרים דפין דפין כ"א בפ"ע א"כ למה לנו לזלזל בכבוד ס"ת חנם ללמוד מתוכה שלא לצורך נמצא בדורות הללו שאין לומדין מתוכה ליכא בהם מ"ע וכ"נ עיקר ע"כ דליתא דא"כ אם הניח לו אביו ס"ת אמאי מצוה לכתוב משלו וכדאמרן מ"מ יכולני לפטור מדין אחר ממצות כתיבת ס"ת בזה"ז משום דאפילו בימי אמוראים לא היו בקיאים בחסרות ויתירות כדאמר ליה רב יוסף לאביי בפ"ק דקדושין (דף ל) אינהו בקיאים בחסרות ויתירות אנן לא בקיאינן והרי ס"ת שחסר או יתר אפילו אות א' פסולה א"כ אין בידינו לקיים מצוה זו ואע"ג דא"ר אע"פ שהניחו לו אבותיו ס"ת מצוה לכתוב משלו לאו משום שהית' מצוה זו נוהגת בימיו אלא דינא קמ"ל כמו סדר קדשי' דגמרינן משום דרוש וקבל שכר.

ומ"מ הדבר ברור דמ"מ מדרבנן חייב לכתוב ס"ת בזה"ז מט"א דאל"כ היתה תורה משתכחת מישראל והא מה"ט שרי רבנן אפילו בימי אמוראי לכתוב מילתא חדתא ור"י ור"ל מעיינו בס' אגדתא בשבתא כדאמר רפ"ג דמסכת תמורה (דף יד) והאידנא הותר לכתוב תורה שבע"פ וכולהו מטעמא דלא לישתכח תורה מישראל. וכיון דע"כ צריך לכתוב חמשה חומשי תורה ראוי לכתוב כדיני קדושת ס"ת לכ"ד ולה"ט אם הניחו לו אבותיו ס"ת א"צ לכתוב משלו כיון שמ"מ יש לו ס"ת ללמוד ממנה תו ל"צ לכתוב יותר וכיון דאיכא לאפלוגי בין דורות ראשונים שבימי אמוראי לדורות אלו מה"ט שכתבו הגאונים והרא"ש א"כ אפי' מדרבנן בטלה מצות כתיבת ס"ת בדורות הללו אבל אלו היינו בקיאים בחסרות ויתרות והיה מ"ע של כתיבת ס"ת נוהג מה"ת לא היה טעם זה מספיק לבטל ממ"ע של תורה דוודאי מצוה זו בפ"ע היא ולא מטעם מצות ת"ת היא וכמש"כ אלא כיון דאין אנו בקיאים בחסרות ויתירות ובזה"ז נתבטל מ"ע זו מה"ת מה"ט ואין לנו לחייב אלא משום מצות ת"ת כדי שלא ישתכח תורה מישראל כ"ז ל"ש אלא בימי החכמים אבל לא בזה"ז מה"ט שפי' הגאונים. ומה"ט יש לצדד קצת לפטור את הנשים בזמן הזה ממצות כתיבת ס"ת לגמרי, כנ"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף