Editing ש"ך/חושן משפט/שטז (section)

==ה==
(ה) '''ואינו יכול לכופו לחלוק החצר כו'.''' ע' בסמ"ע [[סמ"ע/{{כאן}}#ו|ס"ק ו']] עד ומ"ה כת' לשון בה ולא לשון בו כי בה לשון נקבה נופל שפיר על השדה ובו לשון זכר שייך בחצר כו' משום הא לא איריא דהא מקרא מלא הוא השדה והמערה אשר בו ובחצר איתא במשנה וש"ס אין מחלקין את החצר עד שיהי' בה דין חלוק' כו' חצר שרבים נכנסים לה בזו כו' ובתוס' פ' הכונס [[תוספות/בבא קמא/נח/ב|דנ"ח ע"ב]] כתבו דאי אבית סאה קאי הל"ל ל' זכר ופירשו דקאי אשדה וכוונתם דשדה אשכחן נמי לשון נקבה וכדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כח#לח|דברים כח לח]]}} זרע רב תוציא השדה{{הערה|עי' מש"כ ע"ד רבנו בכאן בהגהות וחידושי הרש"ש {{ממ|ב[[רש"ש/בבא קמא/נח/ב|ב"ק נח:]] וב[[רש"ש/ערכין/כה/ב|ערכין כה:]]}} ובתורה תמימה {{ממ|[[תורה תמימה/ויקרא/כז#כא|ויקרא כז כא הערה קכב]]}}, ובשו"ת יד אלעזר {{ממ|[[יד אלעזר/מד#סוף|סוף סי' מד]]}} (תשובה לר"י רייפמאן) כתב שהדבר תלוי בגירסאות בתרגום [[אונקלוס/דברים/כח#לח|אונקלוס שם]] דאם מתרגמינן 'תפיק חקלא' מבואר כדברי רבנו ואם מתרגמינן 'תפיק '''ל'''חקלא' מבואר כדבריהם, [וכתב שעיין בדבר בד' גירסאות שבתרגום אונקלוס שהיו לפניו. ויש להוסיף שבנוסח התרגום שבתאג' התימני הגירסא 'תפיק חקלא]] וע"ש שהוכיח מסברא ומגמרא גם מריהטת המקראות דמסתברא כגירסת 'תפיק חקלא' ודברי רבנו נצדקו קודש. [מאידך מהמשך הקללות 'כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגור', יש במשמע כגירסת 'תפיק לחקלא'. וכך גם בחגי {{ממ|[[תנ"ך/חגי/א#ו|א ו]]}} כתיב: זרעתם הרבה והבא מעט. הרי שהקללה היא שזריעה תהיה רבה ולא שהתנובה תהיה רבה {{ממ|הרב אליהו דיסקין, כי תבא, תשפ"א ד'}}]}} וכן חצר נמי אשכחן ביחזקאל כמה פעמים ל' זכר וכמה פעמים בל' נקבה ונראה דשדה וחצר הוי כמו מחנה והדומה שמשמשים זכר ונקבה וק"ל:

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>