רשב"א/שבת/מב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


רשב"א TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png מב TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גמרא: נשברה לו חבית בראש גגו. פירש רש"י[1] ז"ל: חבית של טבל שאינה ראויה לטלטל. והקשו עליו בתוספות[2] אם כן ליתני של טבל, כדתני במתניתא דלקמן (מג.) חבית של טבל שנשברה[3]. ועוד דהא קתני סיפא (לקמן קיז:) נזדמנו לו אורחים מביא כלי אחר וקולט כלי אחר ויצרף, ואי בטבל אורחים מאי עבידתייהו. אלא ודאי במעושר, ואפילו הכי אסור משום דהצלה שאינה מצויה לא התירו אפילו בדבר הראוי אלא אם כן הוא לצורך השבת. ותדע לך מדאקשינן (לקמן מג.) דלף ולא מפרקינן בדלף הראוי כדלקמן (שם), אלמא אפילו בדלף הראוי לא התירו. ואי קשיא לך בדבר הראוי אמאי לא[4]. תירץ הרמב"ן[5] ז"ל משום דבכל הצלה איכא למיחש למאי דאמרינן בפרק כל כתבי הקדש (לקמן קיז:) מתוך שאדם בהול על ממונו אי שרית ליה אתי לאתויי דרך רשות הרבים, ואף על פי כן התירו בכלי אחד משום איבוד ממון, ואי אמרת דלא חיישי רבנן להצלה מצויה היה להם לאסור הכל משום גזירה דשמא יביא כלי, עד כאן[6].

ניצוצות שכיחי. פירש רש"י ז"ל (ד"ה שאינה): אבל טפטוף דשמן לא שכיח והצלה שאינה מצויה היא. אבל בתוס'[7] פירשו דלהכי לא שרינן נתינת כלי תחת הנר לקבל את השמן, לא משום דטפטוף לא שכיח, אלא אדרבא מתוך שהיא עשויה לטפטף רגילין הן להניח כלי תחת הנר בערב שבת, והלכך נתינה דבשבת הויא הצלה שאינה מצויה[8]. ואם תאמר אם כן אף בניצוצות נאמר כן דהא אמרינן דשכיחי. יש לומר שכיחי קצת ומשום הכי נותנין בשבת, אבל לא שכיחי כל כך כשמן שיהא מצוי מערב שבת ושתהא נתינה בשבת הצלה שאינה מצויה בהן[9].


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

  1. ד"ה נשברה, עיין שם.
  2. ד"ה הצלה, וכה"ק הרמב"ן ד"ה נשברה.
  3. עי' מגיני שלמה שתי' דאביי קיצר ושניהם ברייתא אחת, וכמש"כ בתוס' לעיל ד"ה נותן, וע"ע שש"מ בתוס', וכן עי' מהר"ם.
  4. ובתוס' שם, כ' הטעם שלא התירו הצלה שאינה מצויה משום טירחא, עיי"ש היטב, והרמב"ן הבי' פירושם, ולא כ' טעם זה, והק' על דבריהם, דאמאי דבדבר הראוי אמאי לא, וע"כ פי' באופ"א כדלהלן, ובעיקר הענין עי' ראש יוסף ד"ה הצלה, לבאר פלוגתת רש"י ותוס' לשיטתם, אי שרי ליתן לכתחילה כלי תחת הנר מבעו"י, דלרש"י אסור ולתוס' מותר.
  5. ד"ה נשברה.
  6. וכ"ה בר"ן ד"ה והצלה. וע"ע בד' רבינו לק' מ"ג: סוד"ה כבר, דלפי"ז אין להוכיח מרבה דאין כלי ניטל שלא לצורך מדלא התירו בהצלה שאינה מצויה אפי' דבר הניטל, דדוקא בהצלות החמירו משום חשש טלטול מתוך שבהול על ממונו.
  7. ד"ה שאינה.
  8. ובריטב"א ד"ה והצלה, פי' דטפטוף שמן עד כדי שיצטרך הצלה, אינו מצוי.
  9. וע"ע מהרש"א ומהר"ם בתוס' שם.