רש"ש/שבת/לד/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רש"י ד"ה כאן קיצץ. שתלן כו'. ל"י מדוע לא פי' כפשוטו גם לפי גירסת השנ"א ברפ"ח דתרומות בירושלמי מוכח להדיא דאסור לזרוע תרומה וגם לגי' הר"ש שם דקנסוהו בשוגג ע"כ דעביד איסורא:
רד"ה עשרתם. שאף אכילת עראי ש"ש קובעת כו'. ל"י מה דחקו לזה דאפילו הוי שרי עראי צריך לשאלם משום אכילת קבע. ואין לומר משום הא דרבא ביומא עט ב' דפרי לא בעי סוכה ולשון הרא"ש בפ"ב דסוכה (סי' י"ג) דקבע דידהו כאכילת עראי. ליתא דל"א אלא לענין סוכה אבל למעשרות ודאי יש קבע כדמוכח בכ"ד במס' מעשרות ועוד משום פרי דנגמרו מלאכתן צריך לישאל ולזה י"ל כיון דחזקה על חבר שא"י מת"י דבר שאינו מתוקן. אם כן תיכף כשנגמרו עשורי מעשר להו כדמוכח בפסחים ט'. ואולי יכוין למש"כ הר"ן בע"פ גבי שבתא קבעה נפשה דטעם איסור הפרשה בשבת בין השמשות הוא כיון דאסור לאכול אפי' עראי חשיב כמתקן. וכ"כ הרמב"ן שם במלחמות:
רד"ה משחשיכה. כדתנן כו'. ע' חדושי הגרע"א ז"ל. ולכאורה מהא דתנן בסוף פרק במה טומנין לא כסהו מבע"י ל"י משתחשך מוכח נמי כן. וכן שם ברייתא מפורשת אע"פ שאמרו א"ט אפילו בדבר שאין מוסיף הבל משחשיכה כו':
גמרא סתם קדירות רותחות הן. עיין ביצה כז:
תוס' ד"ה ל"ק (בסה"ד). וטעמא כו' דא"מ אלא לדב"מ. ק"ל דלפ"ז איך היה רוצה הש"ס בעירובין (ל"א) לאוקמי דרבנן ס"ל מערבין אפילו לדבר הרשות ובפרט לפי' הרמב"ם שם דהכוונה על רבנן דמתניתין דשם. וברישא איתא בכל מערבין:
[תד"ה נאכל. ל"ד כו'. לפמש"כ הרא"ש בשם ר' יונה ע"ש י"ל דזה אתי לאשמעינן דדוקא נאכל משחשיכה אבל אם נאכל בה"ש לא:
תד"ה שניהם. וקשה לרשב"א כו'. מה שהקשה המהרש"א לפיר"ת דלעיל נ"ל די"ל דמיירי בשחל יו"ט אחר השבת דיוכל לערב בבה"ש דע"ש לצורך יו"ט. עי' בשו"ע סי' ת"ו ס"ב]:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |