רש"ש/סנהדרין/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:


'''רש"י ד"ה מיאונין. דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון.''' הנודע ביהודה ב[[נודע ביהודה/ב/אבן העזר/קיד|מהדורא תניינא חלק אבן העזר סימן קי"ד]] וכן בתור"ע {{ממ|[[תוס' רבי עקיבא איגר/סנהדרין/א#ב|אות ב]]}} הבינו דר"ל כעין גט של תורה. וקהו בזה דהיכן מצינו בגט שיהא צריך ג'. ולי אפשר לומר דכוונתו על חליצה שהיא כעין מיאון שהיבם ממאן ליבמה כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כה#ז|דברים כה ז]]}} מאן יבמי וגו'{{הערה|ועי' כעין זה ב[[מהר"ם שיף/סנהדרין/ב/א|מהר"ם שיף]] {{ממ|ד"ה במשנה}} שכוונת רש"י כעין חליצה דאורייתא שמיאון דומה לחליצה לפי ששניהם נעשים באמירה.}}:
'''רש"י ד"ה מיאונין. דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון.''' הנודע ביהודה ב[[נודע ביהודה/ב/אבן העזר/קיד|מהדורא תניינא חלק אבן העזר סימן קי"ד]] וכן בתור"ע {{ממ|[[תוס' רבי עקיבא איגר/סנהדרין/א#ב|אות ב]]}} הבינו דר"ל כעין גט של תורה. וקהו בזה דהיכן מצינו בגט שיהא צריך ג'. ולי אפשר לומר דכוונתו על חליצה שהיא כעין מיאון שהיבם ממאן ליבמה כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כה#ז|דברים כה ז]]}} מאן יבמי וגו'{{הערה|ועי' כעין זה ב[[מהר"ם שיף/סנהדרין/ב/א|מהר"ם שיף]] {{ממ|ד"ה במשנה}} שכוונת רש"י כעין חליצה דאורייתא שמיאון דומה לחליצה לפי ששניהם נעשים באמירה.}}:
- כאן חסר -


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}

גרסה מ־14:20, 24 באפריל 2018

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

גמ' הדוב והנמר והברדלס כו'. כצ"ל:

שם אין מוסיפין על העיר כו'. ופירש רש"י ירושלים. וכתב הרע"ב (והוא מהרמב"ם) דאין מוסיפין קדושה כו'. וק"ל מדוע לא תני כל העיירות המוקפות חומה דקדושות גם כן לענין שילוח מצורעים (פ"א דכלים מ"ז). ולפי מ"ש הרע"ב שם (והוא מהר"ש) דדוקא מוקפות חומה מימות יהושע בן נון [ועי' רש"י מגילה (י' ב') ד"ה כל המצות ובשבועות ע"ז סע"א] אולי אף סנהדרי של ע"א לא מהני להרחיב החומה. אבל ק"ק גם משאר עיירות שאינן מוקפות חומה דקודושת גם כן לענין הוצאת אבנים המנוגעות מהן, כמ"ש שם התוי"ט. וכמו כן קשה מהר הבית דהוא נגד מחנה לויה ומשתלחין ממנו זבים כו'. ועי' תוס' שבועות (טו.) ד"ה ויוצא. ואולי גם עליו אין יכולים להוסיף כי משכו שהוא ה' מאות אמה על המ"א הוא מרומז בקרא דרוחב חמשים בחמשים (שמות כז יח) שיהיה שטחו נ' פעמים כחצר המשכן כמו שכתב המפרש המכונה בשם רש"י בדברי הימים (א' כח יט) אלא שלשונו מגומגם שם. וכל שכן שלא היו רשאין להוסיף על ההיכל כי הכל בכתב כו'[1]. רק על המזבח שהוסיפו לדעת ר' יוסי בבית שני מקרא דרשו כדאיתא בזבחים (סב) ומה שהוסיפו על רוחב האולם לעשותו י"א אמה ובבית שלמה לא היה אלא עשרה אפרש אי"ה במדות:

- כאן חסר -

רש"י ד"ה מיאונין. דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון. הנודע ביהודה במהדורא תניינא חלק אבן העזר סימן קי"ד וכן בתור"ע (אות ב) הבינו דר"ל כעין גט של תורה. וקהו בזה דהיכן מצינו בגט שיהא צריך ג'. ולי אפשר לומר דכוונתו על חליצה שהיא כעין מיאון שהיבם ממאן ליבמה כדכתיב (דברים כה ז) מאן יבמי וגו'[2]:

- כאן חסר -




שולי הגליון


  1. לשון הכתוב בדברי הימים (שם) ונדרש בגמרא בזבחים (סב.) ובכ"ד.
  2. ועי' כעין זה במהר"ם שיף (ד"ה במשנה) שכוונת רש"י כעין חליצה דאורייתא שמיאון דומה לחליצה לפי ששניהם נעשים באמירה.