רש"ש/סוכה/לח/ב

רש"ש סוכה לח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא הוא אומר הודו כו' מכאן שמצוה לענות ר"פ. לכאורה יל"פ אפי' לבקיאין וגומרין בעצמן דומיא שמצוה לענות הללויה דלעיל כפרש"י שם אבל כאן לא פי' כן ולפי' התוס' ע"כ צ"ל כפרש"י:

שם שמע ולא ענה מהו. לכאורה מתניתין היא (בר"ה כז ב) ושמע כו' קול מגילה אם כוון לבו יצא ואולי משום די"ל שאני מגילה דכתיב בה נזכרים דמשמע אפי' בלב ואף דאמרינן במגילה (יח) יכול בלב כו' הא מה אני מקיים זכור בפה מ"מ סגי באמירת פה דהקורא:

שם ותכנע מפני ה' בשמעך כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה הוא אומר הללו עבדי (בסופו) שמותר כו' למי שאינו בקי. אפי' בקי מותר לסמוך בעניית הללויה כמ"ש לעיל אלא דבעבורו ל"צ לעשות זכרון לזה דאם לא ידע הדין ויקרא בעצמו מאי איכפת לן אבל מי שאינו בקי כשלא ידע הדין ויכבד עליו לענות אחריו כל מה שהוא אומר לא יענה כלום:

תד"ה מכאן שמצוה כו' ושמא מתחלת הלל עד הודו פרק אחד כו'. עי' בחדושי לס' נת"ע אות א' שהבאתי ראיה לזה מהירושלמי ומס' סופרים ובארתים שם לנכון בס"ד:

תד"ה הוא אומר. עי' כה"ד ועי' מה שנו"נ בדבריהם שם אות ט"ז בס"ד:

תד"ה א"ר (בסופו) א"ר אפסוקי מילתא כו'. שם בהגרי"פ תראה שהיה לפניו הגי' בדבריהם פה אסוקי מלתא כו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף