רש"ש/סוכה/לג/ב

רש"ש סוכה לג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא אילימא דאשחור מאתמול דיחוי מעיקרא הוא כו' אלא לאו דאשחור בי"ט כו'. מלשון זה משמע לכאורה דדיחוי מעיקרא גרע טפי מנראה ונדחה ובאמת הוה איפכא וכדמסיק:

רש"י ד"ה הא מעטינהו ביו"ט ואע"ג דנאגד כבר כו'. לכאורה אפי' לא אגדינהו נמי כיון דמטא זמן מצוה כמש"כ לעיל (בע"א) ואי לא צריך אגד איצטריך למינקט בי"ט כו'. וי"ל דהכא פי' למ"ד דצריך אגד דאי לא אגדינהו לא קבע לי' זמן מצוה כמו קרבן טרם שהוקדש עי' יומא (סד) ובתוס':

רש"י ד"ה תפשוט והוה כקרבן שהוקדש כו'. לכאורה הכי הל"ל והוה כולדות קדשים או כבכור שתחלתו מח"ז כו'. אבל מה שהי' מח"ז בעודו חולין זה לא מיקרי דחוי כמו לולב קודם יו"ט. ועי' ביומא שם ובתד"ה התם:

רש"י ד"ה והא מודה ר"ש. כי עביד נמי חריץ דהוי מלאכה גמורה. צ"ע דעשיית חריץ ע"י גרירה אינה מלאכה גמורה כדמוכח להדיא בשבת (מו ב) וכה"ג השיגוהו התוס' ביומא (לד ב). [ומצאתי לשעה"מ בפכ"ה מהלכות שבת הל' כ"ה שהעתיק דברי רש"י הללו בלי ג"ת אלו "דהוי מלאכה גמורה" ולא עוד אלא שמביא מדבריו ראיה דפסיק רישא אסור אפי' בדרבנן ע"ש. ואגב ראיתי בדבריו דפשיטא ליה דתיקון כלי בהמעטת ענביו אינו אלא מדרבנן ותמה על מוהרמב"ח שכתב דהוי מדאורייתא ע"ש. ונעלם מכ"ת המרדכי בר"פ שכ' ג"כ דאיסור דאורייתא הוא]:

רש"י ד"ה ל"צ דא"ל הושענא. הלכך אין כאן תיקון כלי. נ"ל דלפ"ז תו ל"נ למימר דס"ל כאבוה דאפי' לר"י מותר כיון דלא עביד ול"מ דלדידיה לא הוי כלי ות"ק דאוסר ס"ל דמ"מ הוי כלי למאן דצריך לה ואפי' לר"ש אסור דהוה פס"ר ולכן הלכה כת"ק בזה הואיל דלא תליא בדין דבר שא"מ ונ"ל דזהו דעת הרי"ף והרא"ש והטור שסתמו דבריהם דאין ממעטין ביו"ט דמשמע דאפי' לוקטן לאכילה ואית ליה אחריתא אבל הרמב"ם פסק כראב"ש משמע דמפרש דגם עתה לא הדר ביה מהא דס"ל כאבוה וכ"מ מדל"ק אלא דבזה דלא נצרך לי' עכשיו מועיל דלא הוה פס"ר אבל מ"מ שמא יצטרך ליה לכן לר"י אסור וכ"פ אחריו השו"ע וצ"ע לדינא [ועי' בשבת קג תוד"ה ל"צ וביומא (לה) ד"ה הני מילי ובכתובות (ו) ד"ה האי]:

תד"ה לעולם (בסופו) כדאמרי' לעיל. הוא בהיפוך הדף והמרשים הרחיק אה"ד:

גמרא של בעל ושל הרים מנין כו' נ"ל משום דנחל שני מובנים לו א' נהר ב' עמק (ובנחל איתן יש פלוגתת רש"י ורמב"ם עתוי"ט פ"ט דסוטה מ"ה) ולכן אמר כאן בעל והרים שהם נגד שני המובנים ותנא דמתניתין דלא נקט אלא של בעל משום דס"ל דנחל פי' כאן נהר:

רש"י ד"ה ערבי נחל ומיהו של בעל כשרה כו' ערבי ל"ר. ק"ק א"כ לירבי נמי שאינו משוך כנחל וליתכשר צפצפה. ועי' ברא"ש ולקמן בפרש"י ד"ה מאי קראה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף