רש"ש/סוכה/יב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
עמק סוכות

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"ש TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png יב TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא היינו הדס היינו עץ עבות כו' ועץ עבות ללולב. לקמן (לב ב) פריך ואימא דולבא בעינן ענפיו חופין א"ע וליכא וא"כ הכא דלא כתיב ענף יותר ה"ל לפרש דהיינו דולבא וכולן לסוכה וכדמסיים קרא לעשות סוכות (ואולי י"ל כיון דכתיב עלי הוה נמי פירושו עליו חופין א"ע וזיתא מוכח לקמן שם דעליו חופין א"ע ועלי תמרים היינו לולב ידוע דכן גידולו וכן הדס ועץ שמן אולי ג"כ כמוהם אך לפי גי' הירושלמי שאביא בסמוך א"א לפרש כן) והנה לר"י לקמן (לו ב) דלא מכשיר לסכך אלא בד' מינים ע"כ ל"ל דהיינו דולבא וא"כ יל"פ דהקרא יכוין אף ללולב ושם איתא אליביה גם על עצי עבות דהוא לסכך כלפי לאיי וי"ל דאילו היה המכוון על דולבא ודסכך ה"ל לקראו בשם העצם כמו אינך אבל אי קאי על הדס וללולב שפיר קראו בשמו התוארי לומר שיהא דוקא עבות וכמו שעשתה התורה ושם לר"י דמשני דהוא לסכך קצר הש"ס וסמיך על דהכא שוב האיר ה' את עיני ומצאתי בירושלמי פ' לה"ג הל' ב' דהגי' שם איפכא אין תימר זיתא עולה כמין קליעה ואין ענפיו חופין את רובו א"ת זרגונה (ופי' הק"ע דהוא דולבא שבבבלי ומהתימה שלא הרגיש בהיפוכי הגירסאות) ענפיו חופין א"ר וא"ע כמין קליעה ואולי גם בבבלי צריך להגיה כן ובפרט שהתוס' הקשו שם (לפרש"י) דדולבא איננו קלוע והשתא א"ש דל"ל דהיינו זיתא דהא כבר הוזכר ודע כמדומה לי שראיתי באיזה ספר שרוצה לפסול אותן הדסים שעליהם מרוחקים זה מזה שאין ראשו של זה מגיע לעיקרו ש"ז דנמצא שאין חופין את העץ כולו והנך רואה גי' הירושלמי חופין את רובו וכן התוס' בר"ה (כג) ד"ה ערמונים העתיקו כן מגמרא דילן:

במשנה וכולן שהתירן כשירות. בריש חולין מדייק הגמרא וכולן ששחטו אהייא אילימא אחש"ו עלה קאי ואם שחטו מב"ל ועי' ט"ז סי' תרכ"ט סקי"ז וגי' הרי"ף והרא"ש ואם התירן וכ"ה בגי' המשנה שבירושלמי והתוס' לקמן ע"ב בד"ה אין העתיקו ואם היו מותרות:

גמרא א"ר יעקב שמעית כו' א"ר ירמיה נחזי אנן כו'. כה"ג בקדושין (נג ב) וכן ביומא (מא ב) באמוראי אחריני [ובגיטין לג ב. מד ב. ובערכין כט ב. וכעין זה בב"מ ח ב]:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף