רש"ש/נדרים/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
שולי גליוני (שיחה | תרומות) (הערה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''[[ר"ן/{{כאן}}#|ר"ן]]''' בריש מתניתין ומשום האי גוונא תנא חרמים הכא כו'. צ"ע דהא לקמן בגמרא אמרינן וכיון דתני תרתין תני לכולהו: | '''[[ר"ן/{{כאן}}#|ר"ן]]''' בריש מתניתין ומשום האי גוונא תנא חרמים הכא כו'. צ"ע דהא לקמן בגמרא אמרינן וכיון דתני תרתין תני לכולהו: | ||
'''שם עיקר הנדר הוא שיאמר דבר זה אסור עלי ובין שהתפיסו כו'.''' אבל בפרק שבועות שתים בסוגיא דמתפיס בשבועה כתב דבאינו מתפיס אינו אסור אלא משום יד וכ"כ הב"ח בשמו בסי' ר"ד. והט"ז כ"ע דל"ד ונהפוך הוא: | '''שם עיקר הנדר הוא שיאמר דבר זה אסור עלי ובין שהתפיסו כו'.''' אבל בפרק שבועות שתים בסוגיא דמתפיס בשבועה כתב דבאינו מתפיס אינו אסור אלא משום יד וכ"כ הב"ח בשמו בסי' ר"ד. והט"ז כ"ע דל"ד ונהפוך הוא: | ||
'''והרא"ש''' | '''והרא"ש''' ב[[פירוש הרא"ש/{{כאן}}#|פירושו]] שכתב דעיקר הנדר הוא שמתפיס בדבר הנאסר כו' או שנשבע עליו. תמוה מהסוגיא דשבועות הנ"ל ומפסקיו בעצמו שם: | ||
'''מש"כ''' | '''מש"כ''' ה[[תוספות יום טוב/נדרים/א#|תוי"ט]] בפתיחתו אבל האומר נדר שלא אוכל אינו כלום ל"י טעם נכון לחלק בין זה למודרני ממך שאיני אוכל לך דלקמן דהוי יד וע"ש בתוי"ט ולדינא צ"ע מש"כ הר"ן בשם הר"י בר' חסדאי דקונם קונח הם מלה"ק אלא שנשתבש ל"י איזו היא תיבה המשמשת לשון קרבן או הקדש דומה לתיבות אלו{{הערה|'''לא ידעתי איזו היא תיבה המשמשת לשון קרבן או הקדש.''' לא זכר שר דברי השיטה מקובצת {{ממ|[[שיטה מקובצת/בבא קמא/קח/ב|בבא קמא קח:]]}} שכתב וז"ל: קונם נוטריקון הוא קדש נם כלומר אני אומר שיהיו כל נכסי לך כקדש{{צבע גופן|אפור|. [[שלמי נדרים/{{כאן}}#|שלמי נדרים]]}}}} ואולי כיון דבימי חכמי המשנה היה הלשון חי והיו מדברים בו היו להם עוד תיבות מקובלות אשר אינן נמצאות במקרא: | ||
'''[[ר"ן/{{כאן}}#|ר"ן]]''' בסה"ע ויתבאר בגמרא. הוא לקמן {{ממ|סוף דף ד}}: | '''[[ר"ן/{{כאן}}#|ר"ן]]''' בסה"ע ויתבאר בגמרא. הוא לקמן {{ממ|סוף דף ד}}: | ||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה מ־07:12, 8 ביוני 2022
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר"ן בריש מתניתין ומשום האי גוונא תנא חרמים הכא כו'. צ"ע דהא לקמן בגמרא אמרינן וכיון דתני תרתין תני לכולהו:
שם עיקר הנדר הוא שיאמר דבר זה אסור עלי ובין שהתפיסו כו'. אבל בפרק שבועות שתים בסוגיא דמתפיס בשבועה כתב דבאינו מתפיס אינו אסור אלא משום יד וכ"כ הב"ח בשמו בסי' ר"ד. והט"ז כ"ע דל"ד ונהפוך הוא:
והרא"ש בפירושו שכתב דעיקר הנדר הוא שמתפיס בדבר הנאסר כו' או שנשבע עליו. תמוה מהסוגיא דשבועות הנ"ל ומפסקיו בעצמו שם:
מש"כ התוי"ט בפתיחתו אבל האומר נדר שלא אוכל אינו כלום ל"י טעם נכון לחלק בין זה למודרני ממך שאיני אוכל לך דלקמן דהוי יד וע"ש בתוי"ט ולדינא צ"ע מש"כ הר"ן בשם הר"י בר' חסדאי דקונם קונח הם מלה"ק אלא שנשתבש ל"י איזו היא תיבה המשמשת לשון קרבן או הקדש דומה לתיבות אלו[1] ואולי כיון דבימי חכמי המשנה היה הלשון חי והיו מדברים בו היו להם עוד תיבות מקובלות אשר אינן נמצאות במקרא:
ר"ן בסה"ע ויתבאר בגמרא. הוא לקמן (סוף דף ד):
- ↑ לא ידעתי איזו היא תיבה המשמשת לשון קרבן או הקדש. לא זכר שר דברי השיטה מקובצת (בבא קמא קח:) שכתב וז"ל: קונם נוטריקון הוא קדש נם כלומר אני אומר שיהיו כל נכסי לך כקדש. שלמי נדרים
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |