רש"ש/כתובות/לד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"ש TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png לד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ת"ל מחלליה מות יומת במזיד א"ל ולא בשוגג. ק"ק א"ה אימא דוקא בהתרו בו דבלתי התראה לא יומת בב"ד. ודע שראיתי בתשובה מאהבה ח"ב לאו"ח סי' שי"ח שהקשה דהרי בשבת (ע) אמר שמואל א"ק מחלליה מות יומת כו' אם אינו ענין למזיד תנהו ענין לשוגג. וכן ראיתי בס' מנחת אהרן בסנהדרין (פ ב) שהביא קושיא זו הנה בפשוט י"ל דהרי ר"נ ור"י שם בשבת לא ס"ל הא דשמואל. ואיכא למימר דגם ר' חייא דהכא ורב אחא או רבינא סברי כותייהו. אך לכאורה ז"א דהא הגמרא רוצה לאוקמי דר"ש ס"ל ג"כ כריו"ח הסנדלר והתוס' בשבת (קו) בד"ה מה כתבו דר"ש סבר כשמואל. אבל גם זה לא תברא די"ל דכוונת הגמרא דסבר כריה"ס ועדיפא מיניה דאפי' בשוגג אסור וכה"ג מצינו בכ"ד:

אבל נ"ל דנעלם מכ"ת דברי התוס' בב"מ (סא) ד"ה לעבור שהקשו כעין קושיא זו ותירוצם דשם עולה ג"כ כאן. וכה"ג כתבו במכות (יד) ד"ה ההוא ובב"ק (ג) בסד"ה לא עשרה. ועוד שם (כו ב) ד"ה ש"מ. ובסנהדרין ר"פ נה"ד בד"ה שכן אדם ובשבת (כח) ד"ה אלא. ובבכורות (נו) בד"ה אמר קרא וכ"כ רש"י ביומא (מח ב) ד"ה הולכה בשמאל מהו. ומקור נאמן לזה הוא בש"ס יבמות (יא ב) "אע"ג דאמור רבנן טומאה בסוטה הוא דכתיב אין מקרא יוצא מידי פשוטו". ועמש"כ שם (סח ב) בס"ד ובברכות (לה) בתד"ה ולמאן. אך לפ"ז קשה הא דאיתא בזבחים (כח) שלישי זהו חוץ לזמנו. פיגול זהו חוץ למקומו וע"ש פרש"י ופריך שם ואימא והנפש האוכלת ממנו זהו חוץ למקומו כו' ע"ש הטיב (וע"ש בס' פ"מ בע"ב בתד"ה ואיפוך אנא) וכן שם לקמן בדרשה דקרא זוטא פריך נמי ואימא ואוכליו עונו ישא זהו חוץ למקומו כו'. וגם התוס' עצמם נראה דתברו לגזיזייהו בב"מ (קיח ב) בד"ה ואי ע"ש ואכמ"ל:

גמ' שם ולמ"ד דרבנן מ"ט דרבנן דפטרי. עי' רש"ל. ונעלם מכ"ת דברי התוס' בב"ק (עב ב) בד"ה דאי דמחלקי בפירוש בין לענין למקרי לאו דידיה הוא אפי' באיסורי דרבנן. ובין למיקרי שחיטה שא"ר דהוה דוקא אם האיסור הוא מה"ת. וכן מסתבר דהא הך שחיטה עכ"פ אהני ליה דלא לעבור על איסור דאורייתא באכילתו. וגדולה מזו מצינו בפסחים (עג) לענין מקלקל ע"ש:

גמ' שם אמר רבה הבמ"ע כגון כו'. בב"ק הגי' רבא ועי' בש"ך סי' שפ"ו סק"א:

תד"ה כי קא פטרי. וא"ת כו' וי"ל דזא"ז קתני. כה"ג משני הש"ס עצמו ביבמות (יט):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף