רש"ש/כתובות/ב/א
עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא (בסוף העמוד) בשעת וסתה לא תיבעי לך כו'. נראה דבאין לה וסת נמי ביום ל' לראייתה שהיא עונה בינונית לא מיבעי לי' ג"כ דל"מ אמרה נסתחפה שדהו. ואפשר דאפילו בתוך העונה נמי לא מיבעי ליה דל"מ אמרה. דדוקא בתוך וסתה דלא שכיח כולי האי שתשנה וסתה מבע"ל:
רש"י ד"ה ואוכלות בתרומה. ואם כו'. כצ"ל:
תד"ה בתולה. שאינו דבוק. מ"ש המהרש"א דאילו כתיב העבד עברי הוה משמע דבוק. הוא נגד כללי הדקדוק דלא תבא ה"א הידיעה על הנסמך (עי' תל"ע רפ"ז[1]) רק ע"ד הזרות. וכזה מצינו ג"כ התואר בלי ה' אף שהמתואר בה' כמו נוהגים העגלה חדשה (שמואל ב' ו ג) ועי' צה"ת בו' למליצה ביאור דבריהם בדרך אחר:
תד"ה מפני (הא'). הק"ק שבמהרש"א תמוה. דאי תימא דלטעמא דמתני' מותר לישא ביום א'. ודאי דחייב במזונות אם הגיע הזמן לאותו יום:
- ↑ ספר תלמוד לשון עברי לי"ל בן-זאב אין יד הכל ממשמשת בו לפי שיצא שם מחברו ל'משכיל' ושאינו ירא ושלם, ולקיים 'מצוה לשמוע דברי חכמים' העתקנו כאן את המתבקש לעיון בפי רבינו המחבר והוא שם בחלק ה מאמר א פרק א פריט רפז, זו לשון הספר:
שם עצם כללי או שם התאר הבא ביחס הסמיכות או בכנוי, ג"כ לא יתכן לבוא בה"א, כי גם הוא מיוחד ונודע מצד הסמיכות והכנוי, אבל יבוא הה"א על הסומך אם הוא כללי כמו *חַיַת הַשָׂדֶה, סֵפֶר הַתּוֹרָה גם בהיות שם אחד מרכב מן שני שמות הה"א על השני, כמו אֲבִי הָעֶזְרִי מן אבי עזר בֵּית הָאֵלִי מן בֵּית אֵל בֵּית הַלַחְמִי מן בית לחם. ומצאנו ה"א עם הנסמך ע"ד זרות, כמו *ועץ הַדַּעַת טוב ורע (בראשית ג) *הָאָרוֹן הַבְּרִית (יהושע ג) *הַמַּמְלְכוֹת הָאָרֶץ (ירמיה כה) *הַשְׁכוּנֵי באהלים (שופטים ה). ואמרו המדקדקים כי חסר בהם שם כפול שיהיה הוא הנסמך כלומר הָאָרוֹן אֲרוֹן הַבְּרִית וכן בשאר, וכן ימצא שם בה"א ובכנוי ע"ד זרות *בתוך הָאָהֳלִי (יהושע ז) *וְהַחֶצְיּוֹ אל מול הר עיבל (שם ח) *הֶהָרוֹתֶיהָ (מ"ב טו) וכל זה בהיות הכנוי מורה על הקנין, כאלה שזכרתי, אבל בכנוי הבא עם בינוני יתכן שיתחבר אליו ה"א הידיעה כמשפט, כמו *הַמַּעַלְךָ (תהלים פא) הֲמוֹצִיאֲךָ (דברים ח) הַמַאֲכִילְךָ (שם) כי הה"א נופל על הפועל והכנוי על הפעול (תל"ע פ' רסו) כענין המעלה אותך, כטעם אשר.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |