רש"ש/יבמות/לד/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
שולי גליוני (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''גמרא ומאן האי תנא דא"ל איסור כולל כו'.''' הן לשיטת התוס' לעיל בין לר"ח ובין לב"ק א"ל לר"י איסור כולל וא"מ וכש"כ איסור | '''גמרא ומאן האי תנא דא"ל איסור כולל כו'.''' הן לשיטת התוס' לעיל בין לר"ח ובין לב"ק א"ל לר"י איסור כולל וא"מ וכש"כ איסור בת אחת. ואולי רוצה הש"ס לאשכוחי תנא דא"ל בהדיא דחל אע"א בכולהי גווני ולהכי נדחקו רש"י והתוס' והרי"ף למצא לר"מ איסור בת אחת ולא מפרשי דאתיא מכש"כ דא"כ וא"מ ולפמש"כ לעיל בסמוך א"ש בפשיטות. והא ל"ק דאף לדידי לוקמה כר"י ובאיסור בת אחת ומוסיף לחודייהו ולא נצטרך לדחוקי בשופעת כו' דטפי ניחא ליה לאוקמי כר"ש מטעם שכ' התוס' ד"ה באיסור בת אחת אבל לר"י שמעינן בסוכה {{ממ|מב}} דפוטר אפי' ל"ע מצוה ובזה י"ל גם לשיטת התוס' דניחא ליה לאוקמה כר"מ ואליבא דר"א: | ||
'''שם והרי תרומה כו' ונודע שהוא ב"ג כו'.''' לכאורה זה דומה להא דב"ת אחד למול בע"ש כו' וקדם ומל של שבת בע"ש שהביאו התוס' דבאמת אין לו מה לטרוד וה"נ דכוותיה ואין לפטור בזה לר"מ רק מטעם דאיקרי עבודה שהביאו התוס' וצ"ע: | '''שם והרי תרומה כו' ונודע שהוא ב"ג כו'.''' לכאורה זה דומה להא דב"ת אחד למול בע"ש כו' וקדם ומל של שבת בע"ש שהביאו התוס' דבאמת אין לו מה לטרוד וה"נ דכוותיה ואין לפטור בזה לר"מ רק מטעם דאיקרי עבודה שהביאו התוס' וצ"ע: | ||
'''שם והא אין אשה מתעברת מב"ר.''' לכאורה תמוה מאין לו להש"ס דמיירי בבתולות אח"ז מצאתי להתשב"ץ קטן סי' תנ"ג שעמד בזה ולגי' ר"ת י"ל דהקושיא הוא לפי אוקימתא דשופעת והיינו מתוך ג' עד לאחר י"ב וא"כ ודאי לא נבעלו בנדתן. אך לפ"ז אין הכרח לאוקמה כר"א עי' תד"ה באיסור | '''שם והא אין אשה מתעברת מב"ר.''' לכאורה תמוה מאין לו להש"ס דמיירי בבתולות אח"ז מצאתי להתשב"ץ קטן סי' תנ"ג שעמד בזה ולגי' ר"ת י"ל דהקושיא הוא לפי אוקימתא דשופעת והיינו מתוך ג' עד לאחר י"ב וא"כ ודאי לא נבעלו בנדתן. אך לפ"ז אין הכרח לאוקמה כר"א עי' תד"ה באיסור בת אחת וא"כ מאי פריך כ"כ בפשיטות ל"ב הויין עפרש"י וראיתי בהגהת הגר"א ז"ל שמחק מן מלת אלא כו' עד א"ל ארב כו' וכוון למש"כ ואין לומר דהקושיא הוא מאי איריא דקתני סיפא ואם היו קטנות כו' לפלוג וליתני בגדולות גופייהו דאם היו בתולות מותרות דע"ז לא משני שפיר: | ||
'''תד"ה והוציאו. במידי דבר אכילה כו'.''' עמש"כ בשבת שם בס"ד: | '''תד"ה והוציאו. במידי דבר אכילה כו'.''' עמש"כ בשבת שם בס"ד: | ||
'''בא"ד ואפי' יעשה אכילה והוצאה בזא"ז.''' לכאורה רבותא יותר אם עשאן | '''בא"ד ואפי' יעשה אכילה והוצאה בזא"ז.''' לכאורה רבותא יותר אם עשאן בבת אחת עי' שבת {{ממ|יא}} ועירובין {{ממ|כ א}} בתד"ה לא ובעיקר קושייתם על פרש"י לכאורה ל"ק לפמש"כ בדבור הקודם דבשעת בליעה אתי נמי איסור שבת א"כ לא היה מחייב בהוצאה זו כיון דנאסר אז משום אכילה ג"כ דומה להא דאמרי' בכריתות והביאו רש"י כאן אקדשיה מיגו דאיתוסף איסור הנאה כו' דל"ל מחמת איסור מוסיף ת"ל דחייב אשם משום הנאה דנהנה גרונו אלא ע"כ אף דהוא שם אחר מ"מ כיון שנאסר כבר על מעשה זו משום איזו איסור שיהיה לא ה"ל לחול אבל אי ק"ל הא ק"ל דלמא משום כולל ומוסיף חייב עליהם: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־16:55, 3 בדצמבר 2021
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות ישנים רמב"ן רשב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהדורא בתרא קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא ומאן האי תנא דא"ל איסור כולל כו'. הן לשיטת התוס' לעיל בין לר"ח ובין לב"ק א"ל לר"י איסור כולל וא"מ וכש"כ איסור בת אחת. ואולי רוצה הש"ס לאשכוחי תנא דא"ל בהדיא דחל אע"א בכולהי גווני ולהכי נדחקו רש"י והתוס' והרי"ף למצא לר"מ איסור בת אחת ולא מפרשי דאתיא מכש"כ דא"כ וא"מ ולפמש"כ לעיל בסמוך א"ש בפשיטות. והא ל"ק דאף לדידי לוקמה כר"י ובאיסור בת אחת ומוסיף לחודייהו ולא נצטרך לדחוקי בשופעת כו' דטפי ניחא ליה לאוקמי כר"ש מטעם שכ' התוס' ד"ה באיסור בת אחת אבל לר"י שמעינן בסוכה (מב) דפוטר אפי' ל"ע מצוה ובזה י"ל גם לשיטת התוס' דניחא ליה לאוקמה כר"מ ואליבא דר"א:
שם והרי תרומה כו' ונודע שהוא ב"ג כו'. לכאורה זה דומה להא דב"ת אחד למול בע"ש כו' וקדם ומל של שבת בע"ש שהביאו התוס' דבאמת אין לו מה לטרוד וה"נ דכוותיה ואין לפטור בזה לר"מ רק מטעם דאיקרי עבודה שהביאו התוס' וצ"ע:
שם והא אין אשה מתעברת מב"ר. לכאורה תמוה מאין לו להש"ס דמיירי בבתולות אח"ז מצאתי להתשב"ץ קטן סי' תנ"ג שעמד בזה ולגי' ר"ת י"ל דהקושיא הוא לפי אוקימתא דשופעת והיינו מתוך ג' עד לאחר י"ב וא"כ ודאי לא נבעלו בנדתן. אך לפ"ז אין הכרח לאוקמה כר"א עי' תד"ה באיסור בת אחת וא"כ מאי פריך כ"כ בפשיטות ל"ב הויין עפרש"י וראיתי בהגהת הגר"א ז"ל שמחק מן מלת אלא כו' עד א"ל ארב כו' וכוון למש"כ ואין לומר דהקושיא הוא מאי איריא דקתני סיפא ואם היו קטנות כו' לפלוג וליתני בגדולות גופייהו דאם היו בתולות מותרות דע"ז לא משני שפיר:
תד"ה והוציאו. במידי דבר אכילה כו'. עמש"כ בשבת שם בס"ד:
בא"ד ואפי' יעשה אכילה והוצאה בזא"ז. לכאורה רבותא יותר אם עשאן בבת אחת עי' שבת (יא) ועירובין (כ א) בתד"ה לא ובעיקר קושייתם על פרש"י לכאורה ל"ק לפמש"כ בדבור הקודם דבשעת בליעה אתי נמי איסור שבת א"כ לא היה מחייב בהוצאה זו כיון דנאסר אז משום אכילה ג"כ דומה להא דאמרי' בכריתות והביאו רש"י כאן אקדשיה מיגו דאיתוסף איסור הנאה כו' דל"ל מחמת איסור מוסיף ת"ל דחייב אשם משום הנאה דנהנה גרונו אלא ע"כ אף דהוא שם אחר מ"מ כיון שנאסר כבר על מעשה זו משום איזו איסור שיהיה לא ה"ל לחול אבל אי ק"ל הא ק"ל דלמא משום כולל ומוסיף חייב עליהם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |