רש"י/שמות/ג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
אחר המדבר. להתרחק מן הגזל, שלא ירעו בשדות אחרים (שמות רבה ב'):
אל הר האלהים. על שם העתיד:
ב[עריכה]
בלבת אש. בשלהבת אש, לבו של אש, כמו לב השמים (דברים ד), בלב האלה (שמואל ב י"ח). ואל תתמה על התי"ו, שיש לנו כיוצא בו, מה אמלה לבתך (יחזקאל ט"ז):
מתוך הסנה. ולא אילן אחר, משום עמו אנכי בצרה (תהילים צא טו):
אכל. נאכל, כמו לא עבד בה (דברים כא), אשר לקח משם (בראשית ג):
ג[עריכה]
אסרה נא. אסורה מכאן להתקרב שם:
ה[עריכה]
של. שלף והוצא, כמו ונשל הברזל (דברים יט), כי ישל זיתך (שם כ"ח):
אדמת קדש הוא. המקום:
ז[עריכה]
כי ידעתי את מכאביו. כמו וידע אלהים (שמות ב), כלומר כי שמתי לב להתבונן ולדעת את מכאוביו ולא העלמתי עיני לאטום אזני מצעקתם:
י[עריכה]
ועתה לכה ואשלחך אל פרעה. ואם תאמר מה תועיל, והוצא את עמי. יועילו דבריך ותוציאם משם:
יא[עריכה]
מי אנכי. מה אני חשוב לדבר עם המלכים.
וכי אוציא את בני ישראל. ואף אם חשוב אני, מה זכו ישראל שיעשה להם נס ואוציאם ממצרים:
יב[עריכה]
ויאמר כי אהיה עמך. השיבו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. שאמרת מי אנכי כי אלך אל פרעה, לא שלך היא כי אם משלי, כי אהיה עמך, וזה המראה אשר ראית בסנה לך האות כי אנכי שלחתיך, וכדאי אני להציל, כאשר ראית הסנה עושה שליחותי ואיננו אכל, כך תלך בשליחותי ואינך נזוק. וששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים, דבר גדול יש לי על הוצאה זו, שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה לסוף ג' חדשים שיצאו ממצרים. ד"א: כי אהיה עמך, וזה שתצליח בשליחותך לך האות על הבטחה אחרת, שאני מבטיחך שכשתוציאם ממצרים תעבדון אותי על ההר הזה, שתקבלו התורה עליו, והיא הזכות העומדת לישראל. ודגמת לשון זה מצינו: וזה לך האות אכול השנה ספיח וגו' (ישעיה לז), מפלת סנחריב תהיה לך אות על הבטחה אחרת, שארצכם חרבה מפרות ואני אברך הספיחים:
יד[עריכה]
אהיה אשר אהיה. אהיה עמם בצרה זו אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות. אמר לפניו, רבונו של עולם, מה אני מזכיר להם צרה אחרת, דים בצרה זו, אמר לו יפה אמרת, כה תאמר וגו' (ברכות ט'):
טו[עריכה]
זה שמי לעלם. חסר וי"ו, לומר, העלימהו, שלא יקרא ככתבו (פסחים נ'):
וזה זכרי. למדו היאך נקרא. וכן דוד הוא אומר, ה' שמך לעולם ה' זכרך לדר ודר (תהלים קלה):
טז[עריכה]
את זקני ישראל. מיחדים לישיבה. ואם תאמר זקנים סתם, היאך אפשר לו לאסף זקנים של ששים רבוא (יומא כ"ח):
יח[עריכה]
ושמעו לקלך. מכיון שתאמר להם לשון זה, ישמעו לקולך, שכבר סימן זה מסור בידם[1] מיעקב ומיוסף, שבלשון זה הם נגאלים, יעקב אמר להם ואלהים פקד יפקד אתכם (בראשית נ), יוסף אמר להם פקד יפקד אלהים אתכם (שם):
נקרה עלינו. לשון מקרה. וכן ויקר אלהים", ואנכי אקרה כה (במדבר כ"ג]), אהא נקרה מאתו הלם:
יט[עריכה]
לא יתן אתכם מלך מצרים להלך. אם אין אני מראה לו ידי החזקה. כלומר, כל עוד שאין אני מודיעו ידי החזקה, לא יתן אתכם להלך:
לא יתן. לא ישבק כמו: על כן לא נתתיך (בראשית כ), ולא נתנו אלהים להרע עמדי (שם ל"א), וכלן לשון נתינה הם. וי"מ ולא ביד חזקה — ולא בשביל שידו חזקה, כי מאז אשלח את ידי והכיתי את מצרים וגו', ומתרגמין אותו ולא מן קדם דחילה תקיף. משמו של רבי יעקב ברבי מנחם נאמר לי:
כב[עריכה]
ומגרת ביתה. מאותה שהיא גרה אתה בבית:
ונצלתם. כתרגומו ותרוקנון, וכן וינצלו את מצרים (שמות יב), ויתנצלו בני ישראל את עדים (שם ל"ג), והנו"ן בו יסוד. ומנחם חברו במחברת צד"י עם ויצל אלהים את מקנה אביכם, אשר הציל אלהים מאבינו (בראשית לא), ולא יאמנו דבריו, כי אם לא היתה הנו"ן יסוד והיא נקודה בחירק, לא תהא משמשת בלשון ופעלתם אלא בלשון ונפעלתם, כמו ונסחתם מעל האדמה (דברים כח), ונתתם ביד אויב", ונגפתם לפני אויביכם (ויקרא כו), ונתכתם בתוכה (יחזקאל כ"ב), ואמרתם נצלנו (ירמיה ז), לשון נפעלנו, וכל נו"ן שהיא באה בתבה לפרקים ונופלת ממנה, כנו"ן של נוגף, נושא, נותן, נושך, כשהיא מדברת לשון ופעלתם תנקד בחטף, כגון ונשאתם את אביכם (בראשית מה), ונתתם להם את ארץ הגלעד (במדבר ל"ב), ונמלתם את בשר ערלתכם (בראשית יז), לכך אני אומר שזאת הנקודה בחירק מן היסוד היא, ויסוד שם דבר נצול, והוא מן הלשונות הכבדים, כמו דבור, כפור, למוד, כשידבר בלשון ופעלתם, ינקד בחירק כמו ודברתם אל הסלע (במדבר כ'), וכפרתם את הבית (יחזקאל מ"ה), ולמדתם אותם את בניכם (דברים יא):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |