רש"י/ראש השנה/ח/ב

רש"י ראש השנה ח ב

שהחדש מתכסה בו. לרחוקים כגון שחרית לבני מערב וערבית לבני מזרח לפי שקטנה היא סמוך לחידושה:

אלא אם כן קדשו החדש כו'. וה"ק אם קבעו ישראל את חק החדש יהא משפט להקב"ה:

מלך וציבור. כשהקב"ה דן אותם מלך נכנס תחילה:

משפט עבדו. שלמה קאמר ליה:

דליפוש חרון אף. בשביל עונות צבור:

מנלן. ששנת שמיטה מקודשת מר"ה ואסור בעבודת הקרקע:

וקדשתם שנת החמשים מה ת"ל. מכיון שאמר שבע שבתות שנים והעברת שופר בחדש השביעי יודע אני שהיא שנת החמשים:

לא נפטרים לבתיהם. דכתיב תעבירו שופר והדר וקראתם דרור:

ולא משתעבדין. דכתיב וקדשתם את שנת החמשים:

ועטרותיהן בראשיהן. אם רצה לשום עטרה בראשו להראות שיצא חפשי:

שנים אתה מקדש. כששנת יובל נכנסה מצוה על ב"ד לומר מקודשת השנה:

ואי אתה מקדש שום חדש. כר"א בר"ש דאמר לקמן בפרק שני (ד' כד.) בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו אין מקדשין אותו ויליף טעמא מהכא:

לפי שנאמר וקדשתם את שנת החמשים. דילפינן מיניה שמתקדשת מתחלתה:

יכול כך מתקדשת בסופה. אחר ראש השנה ותמשוך עד יום הכפורים:

ואל תתמה. אם משמרין אותה בתוך שנה שלאחריה:

שהרי מוסיפין מחול על קודש. כדאמרינן לקמן בשמעתין:

ת"ל יובל היא. מיעוטא היא:

ורבנן

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף