רש"י/עבודה זרה/י/ב

ולימא ליה. בפרהסיא:

דלמא. מצערי ליה לרבי:

עבדה איסורא. זנתה:

שדר ליה. אנטונינוס לרבי עשב ששמו גרגירא רוק"א בלע"ז והבין רבי מה לי ולעשב הזה ודאי סימנא הוא דשלח לי גרגירא נגרר' ונמשך לב גירא עם הנואפים יודע היה ללמוד אנטונינוס:

שדר ליה. רבי כוסברתא בלע"ז אלוינאר"א כלומר שחוט הבת כוס ברתא שתי מלות:

הדר שדר ליה. אנטונינוס כרתי בלע"ז פורי"ש כלומר אם כן יכרת זרעי:

הדר שדר ליה חסא. לייטוג"א בלע"ז כלומר חוס עלה:

מטראתא. דיאסקאות של עור כמין שקים גדולים:

[וחיטי אפומייהו. שאם יפתחו השקים רואים החטים ולא יבינו]:

ודאתו מינייהו ניפוק עלייהו. היוצאין מבניך יוציאו הוצאות למלכי רומי העומדין אחרי על סמך הממון הלז:

נקרתא. מערה לשון נקרת הצור (שמות לג):

לביתיה דרבי. ללמוד תורה:

משמש ליה. משמש לפניו בסעודה:

שמה אדום. בגיהנם משתעי קרא:

מי שיש לו נימא ברגלו. בשר מת ומצערו:

ויחיה. ויבריא:

כל דזכי מלכא. נוצח את המלך בדברים בושת הוא למלך ומשפט האיש להשליכו:

לקמוניא חלילא. בית מלא עפר:

מטרוניתא. רומית:

אילפא. ספינה:

בלא מיכסא. כלומר אוי לך הואיל ועליהן אתה נהרג שלא מלתה את עצמך ותטול חלק עמהם:

והיתה לאהרן ולבניו. בלחם הפנים כתיב וכהן נוטל מחצה כדאמרינן בסדר יומא (דף יז:) ונוטל חלה אחת משתי חלות של עצרת וארבע או חמש ממעשה לחם הפנים והתם מפרש לה דפלגא היא והכי נמי השוה אותי נגד כולן שהזכיר שמי לבד:

אדרכן. שר שבעובדי כוכבים היה: