רש"י/עבודה זרה/יג/א
מהנה לא כ"ש. והא מהנה הוא שהחנוונין שבתוכן סוחרי מעות של כומרים הן אי נמי הוא יהיב ליה לבעל המעות מסחורתו שעושה שם ומטיא להו הנאה אבל שאינן מעוטרות לאו דכומרים הן:
נהנה. מן הריח של עשבים או של בשמים:
מהנה. נותן מכס:
מן הארכובה ולמטה. אבל עיקור שתטרף בו אסור לעשות כן בידים בבהמה ואע"פ שהיא אסורה בהנאה:
וכותב. שטרות:
ומעלה בערכאות שלהן. מקום גדוליהן ושופטיהן ומעלה שטרותיו לפניהם לחתום ואף על פי שכבוד ותפארת היא להם ואיכא למימר דאזיל ומודה:
שהוא כמציל מידם. שמתוך כך יהיו לו עדים ומסייעין להציל מן העוררין:
בית הפרס. שדה שנחרש בה קבר וחשו חכמים עד מאה אמות דלדלה מחרישה את כתיתי העצמות ושמא יעבור על עצם כשעורה ויסיטנו:
לצידן. לחוצה לארץ וארץ העמים מטמא מדרבנן כבית הפרס:
ואמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי. ומדאיירי ר' יוחנן ש"מ שמיעא ליה לר' יוחנן הך מתני' ולוקחין מהן בהמה פליגא אדרבי נתן:
דשקלי מיניה מיכסא. מן הלוקח ונמצא מהנה:
ואת סוסיהם תעקר. ביהושע כתיב אלמא מותר לרדותן בכך:
ואין מחרימין. קסבר סתם חרמים לבדק הבית דפלוגתא היא [בערכין] (דף כח:) וכיון דהשתא ליכא בית המקדש אתי בהו לידי תקלה דמתהני מהקדש ומעילה: