רש"י/עבודה זרה/טו/ב

רש"י עבודה זרה טו ב

ומנא תימרא. דהיכא דאיכא למיתלי במכירה דלפני עור תלינן לקולא דתנן כו':

לא ימכור לו פרה החורשת בשביעית. ישראל החשוד על השביעית לא ימכור לו חבירו פרה המלומדת לחרוש משום לפני עור וגו':

אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית. הלכך ליכא למיגזר משום שאלה ושכירות ונסיוני ואי משום לפני עור לא תתן מכשול תלינן בשחיטה אבל גבי עובד כוכבים לענין שבת אדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ואיכא למיגזר משום כל הני:

אדם מצווה על שביתת שדהו. שנת שבתון יהיה לארץ:

לא ימכור. לו לישראל החשוד על השביעית:

שדה ניר. חרושה דסתמא לזריעה קיימא ועבר אלפני עור:

להובירה. לעשותה שדה בור שלא יזרענה:

המחרישה וכל כליה. דסתמייהו לעבודת קרקע והשתא לאו משום שתא דלקמיה הכא קא זבין להו שהרי כל שעה הן מצויין:

המזרה. פל"א שבו זורה את הגורן לרוח להעביר הקש וכשאין גורן עודר בה את הקרקע:

והדקר. מרא פישור"א:

דאיכא למיתלי. כגון בהמה ושדה ניר דשדה אדם קופץ לקנותו משום דאינו מצוי לו כל שעה לקנות ומשום שתא דלקמן קא זבין ליה:

דליכא למיתלי. כגון כלים הללו:

חמרא. ליכא למיתלי בשחיטה:

לישראל לא מזבן ליה. בתמיה הלכך תלינן בישראל:

בהמות. זכרים אצל עובדי כוכבים זכרים דרבעי להו:

נקבות. אצל עובדות כוכבים נקבות כדמפרש בפ' שני (לקמן דף כב:) דעובדי כוכבים מצוין אצל נשי חבריהן וזימנין דלא משכח לה ורבע לבהמה דישראל:

ואצ"ל זכרים אצל נקבות. לפי שעובדת כוכבים נרבעת לזכר:

ואין מוסרין בהמה לרועה עובד כוכבים. משום רביעה:

ואין מתייחדין עמהם. שחשוד על שפיכות דמים:

ואין מוסרין להם תינוק. דמשכי ליה למינות ועוד משום משכב זכור והן מוזהרין עליו דכתיב (בראשית ב) ודבק באשתו ולא בזכור:

אלמא לא חשידי. כותים ארביעה ואפי' הכי קתני בברייתא קמייתא דבהמה דקה תליא במנהגא הא בהמה גסה אסור לזבוני להו אלמא משום דהדר מזבין ליה לעובד כוכבים חיישינן:

אין מוכרין להן. לעובדי כוכבים:

לא זיין. סייף ורומח:

כלי זיין. בית יד לרומח ונדן לסייף:

סדן. לשום בו רגלי איש ובלשון אשכנז שטו"ק בלע"ז ציפ"י:

כבלים. בווי"ש בלע"ז:

שלשלאות. פרויי"ש וכל הנך משום דלא ליזקו בהו ישראל:

מ"ט. אכותי קאי:

אי נימא משום. דכותים אשפיכות דמים חשידי:

והא אמרת. לעיל מתייחדין עמהם אלמא לא חשידי:

לא עביד תשובה. לחזור בו ולחוש לדברי חכמים שאסרוהו למכור לעובד כוכבים:

עביד תשובה. וציית ולא מזבין ליה לעובד כוכבים:

רהט. רבה:

בתריה. דההוא ישראל למיהדר ולמיזבן חמרא מיניה:

בחלא. בין החולות מקום קשה להילוך:

ולא אדרכיה. לא השיגו ודומה לו בפלגש בגבעה (שופטים כ) כתרו את בנימין הרדיפוהו מנוחה הדריכוהו בעריהם מקום מנוחתם השיגום השבטים לבני בנימין:

ה"ג לעולם דלא קטיל ובמשמוטא דעביד לאצולי נפשיה. לסטים השומט ממון מיד בעליו ונמלט והולך וכשרודפין אחריו נלחם ומציל עצמו ומאבד זה את ממונו:

---

---

שולי הגליון

---

---

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף