רש"י/עבודה זרה/ו/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(קטגוריה) |
מ (←top: עוגנים לד"ה) |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''לא יושיט אדם כוס יין לנזיר'''. שמא יבא לשתותו: | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''{{עוגן1|לא}} יושיט אדם כוס יין לנזיר'''. שמא יבא לשתותו: | |||
'''ואבר מן החי לבני נח'''. לפי שנאסר להן דכתיב אך בשר וגו' | '''{{עוגן1|ואבר}} מן החי לבני נח'''. לפי שנאסר להן דכתיב אך בשר וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ט#ד|בראשית ט]]}}: | ||
'''דקיימא בתרי עברי נהרא'''. עובד כוכבים מצד זה וישראל מצד זה דאי לא יהיב ליה לא מצי שקיל: | '''{{עוגן1|דקיימא}} בתרי עברי נהרא'''. עובד כוכבים מצד זה וישראל מצד זה דאי לא יהיב ליה לא מצי שקיל: | ||
'''נשא ונתן'''. לפני אידיהן עמהן מהו בהנאה: | '''{{עוגן1|נשא}} ונתן'''. לפני אידיהן עמהן מהו בהנאה: | ||
'''אסור'''. ליהנות מאותה סחורה: | '''{{עוגן1|אסור}}'''. ליהנות מאותה סחורה: | ||
'''כשאמרו אסור לשאת ולתת עמהן'''. לפני אידיהן: | '''{{עוגן1|כשאמרו}} אסור לשאת ולתת עמהן'''. לפני אידיהן: | ||
'''לא אסרו אלא בדבר המתקיים'''. עד יום אידיהן דחזי ליה קמיה ביום אידו ואזיל ומודה: | '''{{עוגן1|לא}} אסרו אלא בדבר המתקיים'''. עד יום אידיהן דחזי ליה קמיה ביום אידו ואזיל ומודה: | ||
'''אבל דבר שאינו מתקיים'''. כגון ירק וכיוצא בו מותר: | '''{{עוגן1|אבל}} דבר שאינו מתקיים'''. כגון ירק וכיוצא בו מותר: | ||
'''בדבי רבי אושעיא'''. במתניתא דבי רבי אושעיא דאיהו סידרה למתניתא וכן ר' חייא: | '''{{עוגן1|בדבי}} רבי אושעיא'''. במתניתא דבי רבי אושעיא דאיהו סידרה למתניתא וכן ר' חייא: | ||
'''אבל לא לוקחין מהן'''. דמרווח ליה שמתוך שאינו מתקיים מתאוה הוא למכרו: | '''{{עוגן1|אבל}} לא לוקחין מהן'''. דמרווח ליה שמתוך שאינו מתקיים מתאוה הוא למכרו: | ||
'''קסרינאה'''. דינר מצורה חדשה שפסל קיסר את הראשונה וגזר על זו: | '''{{עוגן1|קסרינאה}}'''. דינר מצורה חדשה שפסל קיסר את הראשונה וגזר על זו: | ||
'''כלאחר יד'''. שלא יבין שמדעת השלכתו וכיון שרואה שאבד ממך לא ישמח: | '''{{עוגן1|כלאחר}} יד'''. שלא יבין שמדעת השלכתו וכיון שרואה שאבד ממך לא ישמח: | ||
'''כולה משום דמודה הוא'''. שהעובד כוכבים ישמח כשישראל צריך לו: | '''{{עוגן1|כולה}} משום דמודה הוא'''. שהעובד כוכבים ישמח כשישראל צריך לו: | ||
'''וצריכי'''. למתני במתני' לכולהו: | '''{{עוגן1|וצריכי}}'''. למתני במתני' לכולהו: | ||
'''משום דקא מרווח להו''' גרסינן: | '''{{עוגן1|משום}} דקא מרווח להו''' גרסינן: | ||
'''דחשיבא ליה מילתא'''. דצריך ישראל לשאול את כליו וידע דהדר ליה את כליו בעין: | '''{{עוגן1|דחשיבא}} ליה מילתא'''. דצריך ישראל לשאול את כליו וידע דהדר ליה את כליו בעין: | ||
'''לא תסוד'''. לא תתן סיד על פניה במועד: | '''{{עוגן1|לא}} תסוד'''. לא תתן סיד על פניה במועד: | ||
'''מפני שניוול הוא לה'''. בעודו על פניה ואף על פי כשנוטלתו מאדימה ומצהיל פניה כיון דהנאה זו אינה אלא עד לאחר המועד וניוול בתוך המועד אסור: | '''{{עוגן1|מפני}} שניוול הוא לה'''. בעודו על פניה ואף על פי כשנוטלתו מאדימה ומצהיל פניה כיון דהנאה זו אינה אלא עד לאחר המועד וניוול בתוך המועד אסור: | ||
'''לקפלו'''. לנוטלו מעל פניה: | '''{{עוגן1|לקפלו}}'''. לנוטלו מעל פניה: | ||
'''בתוך המועד'''. כגון שבאה לסוד בתחלת המועד ולבסוף יום או יומים תטלנו ונהנית הימנו בתוך המועד: | '''{{עוגן1|בתוך}} המועד'''. כגון שבאה לסוד בתחלת המועד ולבסוף יום או יומים תטלנו ונהנית הימנו בתוך המועד: | ||
'''דכולהו מיצר עכשיו'''. כל מה שהתירו לעשות במועד מיצר הוא באותה שעה כגון שחיטה ותיקון סעודה והתירו לו משום שמחה דלאחר זמן שבתוך המועד: | '''{{עוגן1|דכולהו}} מיצר עכשיו'''. כל מה שהתירו לעשות במועד מיצר הוא באותה שעה כגון שחיטה ותיקון סעודה והתירו לו משום שמחה דלאחר זמן שבתוך המועד: | ||
'''מלוה בשטר אין נפרעין מהן'''. לפני אידיהן מפני ששמח הוא לאחר זמן ביום אידו דכיון דנקט שטרא ישראל עילויה כל שעתא מסתפי מיניה: | '''{{עוגן1|מלוה}} בשטר אין נפרעין מהן'''. לפני אידיהן מפני ששמח הוא לאחר זמן ביום אידו דכיון דנקט שטרא ישראל עילויה כל שעתא מסתפי מיניה: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
גרסה אחרונה מ־02:24, 19 בנובמבר 2020
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רי"ד - מהדורה קמא רשב"א ריטב"א מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
לא יושיט אדם כוס יין לנזיר. שמא יבא לשתותו:
ואבר מן החי לבני נח. לפי שנאסר להן דכתיב אך בשר וגו' (בראשית ט):
דקיימא בתרי עברי נהרא. עובד כוכבים מצד זה וישראל מצד זה דאי לא יהיב ליה לא מצי שקיל:
נשא ונתן. לפני אידיהן עמהן מהו בהנאה:
אסור. ליהנות מאותה סחורה:
כשאמרו אסור לשאת ולתת עמהן. לפני אידיהן:
לא אסרו אלא בדבר המתקיים. עד יום אידיהן דחזי ליה קמיה ביום אידו ואזיל ומודה:
אבל דבר שאינו מתקיים. כגון ירק וכיוצא בו מותר:
בדבי רבי אושעיא. במתניתא דבי רבי אושעיא דאיהו סידרה למתניתא וכן ר' חייא:
אבל לא לוקחין מהן. דמרווח ליה שמתוך שאינו מתקיים מתאוה הוא למכרו:
קסרינאה. דינר מצורה חדשה שפסל קיסר את הראשונה וגזר על זו:
כלאחר יד. שלא יבין שמדעת השלכתו וכיון שרואה שאבד ממך לא ישמח:
כולה משום דמודה הוא. שהעובד כוכבים ישמח כשישראל צריך לו:
וצריכי. למתני במתני' לכולהו:
משום דקא מרווח להו גרסינן:
דחשיבא ליה מילתא. דצריך ישראל לשאול את כליו וידע דהדר ליה את כליו בעין:
לא תסוד. לא תתן סיד על פניה במועד:
מפני שניוול הוא לה. בעודו על פניה ואף על פי כשנוטלתו מאדימה ומצהיל פניה כיון דהנאה זו אינה אלא עד לאחר המועד וניוול בתוך המועד אסור:
לקפלו. לנוטלו מעל פניה:
בתוך המועד. כגון שבאה לסוד בתחלת המועד ולבסוף יום או יומים תטלנו ונהנית הימנו בתוך המועד:
דכולהו מיצר עכשיו. כל מה שהתירו לעשות במועד מיצר הוא באותה שעה כגון שחיטה ותיקון סעודה והתירו לו משום שמחה דלאחר זמן שבתוך המועד:
מלוה בשטר אין נפרעין מהן. לפני אידיהן מפני ששמח הוא לאחר זמן ביום אידו דכיון דנקט שטרא ישראל עילויה כל שעתא מסתפי מיניה: