רש"י/עבודה זרה/ו/א

רש"י עבודה זרה ו א

תמים בדרכיו. עניו ושפל רוח:

צדיק במעשיו. בלא חמס:

לצוותא בעלמא. לעמוד עמו י"ב חדשים בתיבה ומיהו טריפה לא תעייל שלא תמות ובטל הצוותא אבל זקן וסריס שפיר דמי קמשמע לן:

הן ואידיהן. שלשה ולא הוו להו אלא שני ימים קודם:

או דלמא הן. שלשה לבד האיד:

תנא נמי שלשה לאחריהן. אע"ג דליתנהו אלא שנים דהא חשבינן לאיד בהדי קמאי קרי להו לבתראי נמי ג' וקא חשיב לאיד בהדייהו:

יום א' לדברי רבי ישמעאל לעולם אסור. לעשות עמהן משא ומתן ג' ימים לפני יום א' וג' ימים לאחריו הרי כל השבת כולה:

ארבעה וחמשה. רביעי בשבת וחמישי בשבת:

ח' ימים. לפני תקופת טבת הוי אידיהן כל שמונה:

וסימנך. דלא תימא קלנדא לפני התקופה וסטרנלייא לאחר התקופה:

אחור וקדם צרתני. אחור כתיב ברישא ומתניתין נמי האיד דלאחר התקופה תנא ברישא:

ואי ס"ד. יום איד קא חשיב במתניתין עם ימים שלפניו:

עשרה ימים הוו. להו ואמאי קתני שלשה עשרה בעי למתני מאחר דקי"ל דשמונה ימים מושך ימי האיד:

ליתני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים. אסור לשאת ולתת עמהם דמשמע הכי כשמגיעין ימי אידיהן אסור שלשה ימים משאם ומתנם ולמה לי למיתני לפני דמשמע לפני האיד שלשה:

וכי תימא להכי תנא לפני. למעוטי לאחר דאי הוה תני סתמא לא הוה ידעינן הנך שני ימים לבד האיד מתי אי לפני אי לאחר ולהכי תנא לפני למעוטי לאחר:

ליתני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים לפניהם אסורין. דלישתמע דתנא דידן באידיהן איירי אלא מדלא אדכר במתני' לאסור כלל ש"מ כל הנך ג' דקתני במתני' אלפני קאי ואידיהן ממילא משתמע דכ"ש דאסור והן בלא אידיהן קתני:

משום הרווחה. דרווח ואזיל ומודה לעבודת כוכבים ועבר ישראל משום לא ישמע על פיך (שמות כג):

ולפני עור. דמזבין ליה בהמה ומקריבה לעבודת כוכבים ובני נח נצטוו עליה דהיא אחת משבע מצות בד' מיתות בסנהדרין (דף נו.) ונהי דאמרן עמד והתירן מיהו אל יעברו על ידיך שהרי עתידין הן ליתן את הדין על שאין מקיימין אותן ואע"פ שאין להן שכר בקיומ' (ואהני) קא עבר ישראל משום ולפני עור לא תתן מכשול (בחילול שבת משום ממצוא חפצך ודבר דבר):

דאית ליה בהמה. לעובד כוכבים להקריב ואי לא מזבין ליה ישראל אפ"ה פלח ליה בדידיה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף