רש"י/עבודה זרה/ה/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(ט) |
(מיזעור ציונים) |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
'''דמפרסם חטאיהן'''. ואיכא חילול אימא לא ליתקבלו: | '''דמפרסם חטאיהן'''. ואיכא חילול אימא לא ליתקבלו: | ||
'''מלפפתו'''. מעטפתו לשון מלבוש כמו מלפפין את התינוק בשבת (שבת דף קכט:): | '''מלפפתו'''. מעטפתו לשון מלבוש כמו מלפפין את התינוק בשבת <small>(שבת דף קכט:)</small>: | ||
'''לאבותינו'''. עושי העגל: | '''לאבותינו'''. עושי העגל: | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
'''עד שיכלו וכו''''. אוצר יש ושמו גוף ומבראשית נוצרו כל הנשמות העתידות להולד ונתנם לשם: | '''עד שיכלו וכו''''. אוצר יש ושמו גוף ומבראשית נוצרו כל הנשמות העתידות להולד ונתנם לשם: | ||
'''כי לא לעולם אריב'''. לאחר זמן הגאולה ולא לנצח אקצוף מלגאול כי רוח אשר לפני נשמות שבגוף יעטוף הוא המאחר כמו העטופים ללבן (בראשית ל) ונשמות שאני עשיתי: | '''כי לא לעולם אריב'''. לאחר זמן הגאולה ולא לנצח אקצוף מלגאול כי רוח אשר לפני נשמות שבגוף יעטוף הוא המאחר כמו העטופים ללבן <small>(בראשית ל)</small> ונשמות שאני עשיתי: | ||
'''כמי שלא באנו לעולם'''. לפי שהן חיים לעולם וכל זמן שהן קיימין אין אנו חשובין כלום: | '''כמי שלא באנו לעולם'''. לפי שהן חיים לעולם וכל זמן שהן קיימין אין אנו חשובין כלום: | ||
שורה 25: | שורה 25: | ||
'''עניות'''. שמשחטאו שלטו בהן שונאיהם המכלים את ממונם כל היום בוהיה לאכול: | '''עניות'''. שמשחטאו שלטו בהן שונאיהם המכלים את ממונם כל היום בוהיה לאכול: | ||
'''דתן ואבירם'''. דאמר מר (נדרים דף סד:) כל מקום שנאמר נצים נצבים אינן אלא דתן ואבירם והכא במבקשי נפשו כתי' נצים היינו אותן עברים שהלשינו עליו: | '''דתן ואבירם'''. דאמר מר <small>(נדרים דף סד:)</small> כל מקום שנאמר נצים נצבים אינן אלא דתן ואבירם והכא במבקשי נפשו כתי' נצים היינו אותן עברים שהלשינו עליו: | ||
'''וכן הוא אומר לו עמי שומע לי'''. שהקב"ה מתחנן לפניהם שישמרו את התורה לו עמי היינו תחינה כמו הן לו יהי כדברך (בראשית ל): | '''וכן הוא אומר לו עמי שומע לי'''. שהקב"ה מתחנן לפניהם שישמרו את התורה לו עמי היינו תחינה כמו הן לו יהי כדברך <small>(בראשית ל)</small>: | ||
'''כפויי טובה'''. אינן מכירין להחזיק טובה לבעלים: | '''כפויי טובה'''. אינן מכירין להחזיק טובה לבעלים: |
גרסה מ־15:55, 1 בפברואר 2018
לומר לך. גזירת מלך היתה ליתן פתחון פה לשבים:
דמפרסם חטאיהן. ואיכא חילול אימא לא ליתקבלו:
מלפפתו. מעטפתו לשון מלבוש כמו מלפפין את התינוק בשבת (שבת דף קכט:):
לאבותינו. עושי העגל:
לא באנו לעולם. שהיו כמלאכים ולא הולידו בנים:
לאותם. בנים שהיו כבר בעמידתם בסיני:
לשמחת עונה. שעד עתה נאסר להן אל תגשו אל אשה:
עד שיכלו וכו'. אוצר יש ושמו גוף ומבראשית נוצרו כל הנשמות העתידות להולד ונתנם לשם:
כי לא לעולם אריב. לאחר זמן הגאולה ולא לנצח אקצוף מלגאול כי רוח אשר לפני נשמות שבגוף יעטוף הוא המאחר כמו העטופים ללבן (בראשית ל) ונשמות שאני עשיתי:
כמי שלא באנו לעולם. לפי שהן חיים לעולם וכל זמן שהן קיימין אין אנו חשובין כלום:
הא לא קבלו ישראל את התורה. הוי שומע מכאן שלא קבלוה לקבל שכר היום בעולם הזה אלא שלא תהא אומה ולשון שולטת בהן וזו היא טובה הכתובה כאן למען ייטב להם:
הוא דאמר. ר"ל:
עניות. שמשחטאו שלטו בהן שונאיהם המכלים את ממונם כל היום בוהיה לאכול:
דתן ואבירם. דאמר מר (נדרים דף סד:) כל מקום שנאמר נצים נצבים אינן אלא דתן ואבירם והכא במבקשי נפשו כתי' נצים היינו אותן עברים שהלשינו עליו:
וכן הוא אומר לו עמי שומע לי. שהקב"ה מתחנן לפניהם שישמרו את התורה לו עמי היינו תחינה כמו הן לו יהי כדברך (בראשית ל):
כפויי טובה. אינן מכירין להחזיק טובה לבעלים: