רש"י/עבודה זרה/ג/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(טקסט ראשוני) |
מ (←top: עוגנים לד"ה) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דמשכא תקופת תמוז'''. ואין תקופת תשרי נופלת עד לאחר החג: | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''{{עוגן1|דמשכא}} תקופת תמוז'''. ואין תקופת תשרי נופלת עד לאחר החג: | |||
'''יושב בשמים ישחק'''. גבי ננתקה את מוסרותימו כתיב: | '''{{עוגן1|יושב}} בשמים ישחק'''. גבי ננתקה את מוסרותימו כתיב: | ||
'''אלא שנעשו גרים גרורים'''. מאיליהן מתגיירין ואנן לא מקבלינן דמשום גדולתן דישראל קא עבדי דכתיב | '''{{עוגן1|אלא}} שנעשו גרים גרורים'''. מאיליהן מתגיירין ואנן לא מקבלינן דמשום גדולתן דישראל קא עבדי דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נד#טו|ישעיהו נד]]}} מי גר אתך בעניותיך עליך יפול בעשירותיך: | ||
'''[יושב ודן'''. כרבי יוסי דאמר במסכת ר"ה אדם נידון בכל יום דכתיב דבר יום ביומו]: | '''[יושב ודן'''. כרבי יוסי דאמר במסכת ר"ה אדם נידון בכל יום דכתיב דבר יום ביומו]: | ||
'''יושב וזן'''. קוצב להם מהיכן תזדמן להם פרנסתן: | '''{{עוגן1|יושב}} וזן'''. קוצב להם מהיכן תזדמן להם פרנסתן: | ||
'''קרני ראמים'''. חיה גדולה: | '''{{עוגן1|קרני}} ראמים'''. חיה גדולה: | ||
'''ביצי כנים'''. מינא הוא דמתקרי ביצי כנים ודקין הן והוא אינב"א בלשון ארמית ובלע"ז לינטרי"ס: | '''{{עוגן1|ביצי}} כנים'''. מינא הוא דמתקרי ביצי כנים ודקין הן והוא אינב"א בלשון ארמית ובלע"ז לינטרי"ס: | ||
'''על בריותיו'''. על עבירות שעושין בריותיו אינו משחק אלא אותו היום: | '''{{עוגן1|על}} בריותיו'''. על עבירות שעושין בריותיו אינו משחק אלא אותו היום: | ||
'''גמולי מחלב'''. שמתו כשהן קטנים: | '''{{עוגן1|גמולי}} מחלב'''. שמתו כשהן קטנים: | ||
'''עתיקי'''. כמו | '''{{עוגן1|עתיקי}}'''. כמו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ט#ה|איוב ט]]}} המעתיק הרים לשון סילוק: | ||
'''אלא שאינן'''. ב' אלפים חסירין מריבותים: | '''{{עוגן1|אלא}} שאינן'''. ב' אלפים חסירין מריבותים: | ||
'''יומם יצוה'''. דן וזן ומלמד תורה: | '''{{עוגן1|יומם}} יצוה'''. דן וזן ומלמד תורה: | ||
'''ובלילה שירו עמי'''. ובלילה נוהג שירו (למעלה) עמי למטה שאף דוד לא היה מנמנם אלא כשינת הסוס וכל הלילה מתעסק בשירות ותושבחות ובתורה כדאמרינן בריש מס' ברכות | '''{{עוגן1|ובלילה}} שירו עמי'''. ובלילה נוהג שירו (למעלה) עמי למטה שאף דוד לא היה מנמנם אלא כשינת הסוס וכל הלילה מתעסק בשירות ותושבחות ובתורה כדאמרינן בריש מס' ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ג/ב|דף ג:]]}} | ||
<ref>אף שכאן פירש רש"י תיבת 'עמי' שאף דוד היה משורר בלילה, אבל בחגיגה {{ממ|[[רש"י/חגיגה/יב/ב#ובלילה|יב:]] ד"ה ובלילה}} פירש 'עמי', עם שיר שלי שקילסתי ביום. [[מהרש"א - חידושי אגדות/{{כאן}}|מהרש"א חידושי אגדות]].</ref>: | |||
'''חוט של חסד'''. נותן חינו בעיני הבריות: | '''{{עוגן1|חוט}} של חסד'''. נותן חינו בעיני הבריות: | ||
'''הפוסק מדברי תורה'''. מי שעוסק בתורה ופוסק על דברי שיחה בטלה: | '''{{עוגן1|הפוסק}} מדברי תורה'''. מי שעוסק בתורה ופוסק על דברי שיחה בטלה: | ||
'''מלוח'''. דברים לחלוחים ועיקר ל"א הנכתב בלוחות: | '''{{עוגן1|מלוח}}'''. דברים לחלוחים ועיקר ל"א הנכתב בלוחות: | ||
'''הכל בידי שמים'''. מחושות ומכאובות הבאים לאדם כולם על ידי גזירת שמים: | '''{{עוגן1|הכל}} בידי שמים'''. מחושות ומכאובות הבאים לאדם כולם על ידי גזירת שמים: | ||
'''חוץ מצנים פחים'''. צנים צנה פחים חולי הבא ע"י חום כמו | '''{{עוגן1|חוץ}} מצנים פחים'''. צנים צנה פחים חולי הבא ע"י חום כמו {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ב#יז|שיר השירים ב]]}} עד שיפוח היום: | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
גרסה אחרונה מ־02:19, 19 בנובמבר 2020
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות מהר"ם חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
דמשכא תקופת תמוז. ואין תקופת תשרי נופלת עד לאחר החג:
יושב בשמים ישחק. גבי ננתקה את מוסרותימו כתיב:
אלא שנעשו גרים גרורים. מאיליהן מתגיירין ואנן לא מקבלינן דמשום גדולתן דישראל קא עבדי דכתיב (ישעיהו נד) מי גר אתך בעניותיך עליך יפול בעשירותיך:
[יושב ודן. כרבי יוסי דאמר במסכת ר"ה אדם נידון בכל יום דכתיב דבר יום ביומו]:
יושב וזן. קוצב להם מהיכן תזדמן להם פרנסתן:
קרני ראמים. חיה גדולה:
ביצי כנים. מינא הוא דמתקרי ביצי כנים ודקין הן והוא אינב"א בלשון ארמית ובלע"ז לינטרי"ס:
על בריותיו. על עבירות שעושין בריותיו אינו משחק אלא אותו היום:
גמולי מחלב. שמתו כשהן קטנים:
עתיקי. כמו (איוב ט) המעתיק הרים לשון סילוק:
אלא שאינן. ב' אלפים חסירין מריבותים:
יומם יצוה. דן וזן ומלמד תורה:
ובלילה שירו עמי. ובלילה נוהג שירו (למעלה) עמי למטה שאף דוד לא היה מנמנם אלא כשינת הסוס וכל הלילה מתעסק בשירות ותושבחות ובתורה כדאמרינן בריש מס' ברכות (דף ג:) [1]:
חוט של חסד. נותן חינו בעיני הבריות:
הפוסק מדברי תורה. מי שעוסק בתורה ופוסק על דברי שיחה בטלה:
מלוח. דברים לחלוחים ועיקר ל"א הנכתב בלוחות:
הכל בידי שמים. מחושות ומכאובות הבאים לאדם כולם על ידי גזירת שמים:
חוץ מצנים פחים. צנים צנה פחים חולי הבא ע"י חום כמו (שיר השירים ב) עד שיפוח היום:
- ↑ אף שכאן פירש רש"י תיבת 'עמי' שאף דוד היה משורר בלילה, אבל בחגיגה (יב: ד"ה ובלילה) פירש 'עמי', עם שיר שלי שקילסתי ביום. מהרש"א חידושי אגדות.