רש"י/עבודה זרה/ג/ב

דמשכא תקופת תמוז. ואין תקופת תשרי נופלת עד לאחר החג:

יושב בשמים ישחק. גבי ננתקה את מוסרותימו כתיב:

אלא שנעשו גרים גרורים. מאיליהן מתגיירין ואנן לא מקבלינן דמשום גדולתן דישראל קא עבדי דכתיב (ישעיהו נד) מי גר אתך בעניותיך עליך יפול בעשירותיך:

[יושב ודן. כרבי יוסי דאמר במסכת ר"ה אדם נידון בכל יום דכתיב דבר יום ביומו]:

יושב וזן. קוצב להם מהיכן תזדמן להם פרנסתן:

קרני ראמים. חיה גדולה:

ביצי כנים. מינא הוא דמתקרי ביצי כנים ודקין הן והוא אינב"א בלשון ארמית ובלע"ז לינטרי"ס:

על בריותיו. על עבירות שעושין בריותיו אינו משחק אלא אותו היום:

גמולי מחלב. שמתו כשהן קטנים:

עתיקי. כמו (איוב ט) המעתיק הרים לשון סילוק:

אלא שאינן. ב' אלפים חסירין מריבותים:

יומם יצוה. דן וזן ומלמד תורה:

ובלילה שירו עמי. ובלילה נוהג שירו (למעלה) עמי למטה שאף דוד לא היה מנמנם אלא כשינת הסוס וכל הלילה מתעסק בשירות ותושבחות ובתורה כדאמרינן בריש מס' ברכות (דף ג:) :

חוט של חסד. נותן חינו בעיני הבריות:

הפוסק מדברי תורה. מי שעוסק בתורה ופוסק על דברי שיחה בטלה:

מלוח. דברים לחלוחים ועיקר ל"א הנכתב בלוחות:

הכל בידי שמים. מחושות ומכאובות הבאים לאדם כולם על ידי גזירת שמים:

חוץ מצנים פחים. צנים צנה פחים חולי הבא ע"י חום כמו (שיר השירים ב) עד שיפוח היום: