Difference between revisions of "רש"י/עבודה זרה/ג/א"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
(עיצוב)
m (→‎top: עוגנים לד"ה)
 
Line 1: Line 1:
 
{{ניווט כללי עליון}}
 
{{ניווט כללי עליון}}
'''לומר שאם מקיימין כו''''. התרה זו לא טובתם היא אלא שאין מצווין לקיימן ואם יקיימו לא יקבלו שכר:
+
'''{{עוגן1|לומר}} שאם מקיימין כו''''. התרה זו לא טובתם היא אלא שאין מצווין לקיימן ואם יקיימו לא יקבלו שכר:
  
'''אם לא בריתי יומם ולילה'''. אם לא בריתי שכתבתי שתהא נוהגת יומם ולילה והיינו תורה דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/א#ח|יהושע א]]}} והגית בו יומם ולילה וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כח#סט|דברים כח]]}} אלה דברי הברית:
+
'''{{עוגן1|אם}} לא בריתי יומם ולילה'''. אם לא בריתי שכתבתי שתהא נוהגת יומם ולילה והיינו תורה דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/א#ח|יהושע א]]}} והגית בו יומם ולילה וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כח#סט|דברים כח]]}} אלה דברי הברית:
  
 
ה' דהששי יתירה וכתבה בסוף מעשה בראשית לדרשה זו והכי משמע ויהי ערב ויהי בקר יום הששי של ששה בסיון שעתידין ישראל לקבל התורה:
 
ה' דהששי יתירה וכתבה בסוף מעשה בראשית לדרשה זו והכי משמע ויהי ערב ויהי בקר יום הששי של ששה בסיון שעתידין ישראל לקבל התורה:
  
'''השמעת דין'''. מתן תורה:
+
'''{{עוגן1|השמעת}} דין'''. מתן תורה:
  
'''בתחלה יראה'''. שמא לא יקבלו ישראל התורה ותחזור הארץ לתוהו ובוהו:
+
'''{{עוגן1|בתחלה}} יראה'''. שמא לא יקבלו ישראל התורה ותחזור הארץ לתוהו ובוהו:
  
'''ולבסוף'''. כשקבלוה בנעשה ונשמע שקטה:
+
'''{{עוגן1|ולבסוף}}'''. כשקבלוה בנעשה ונשמע שקטה:
  
'''נמרוד'''. השליך את אברהם אבינו באור כשדים על שלא קיבל עליו לעבוד עבודת כוכבים שנאסרה לבני נח ואברהם בן נח הוא שלא היה בשעת מתן תורה ועל שם כך נקרא אמרפל בכיצד מעברין {{ממ|[[בבלי/עירובין/נג/א|עירובין נג.]]}} שאמר והפיל אברהם בכבשן האש:
+
'''{{עוגן1|נמרוד}}'''. השליך את אברהם אבינו באור כשדים על שלא קיבל עליו לעבוד עבודת כוכבים שנאסרה לבני נח ואברהם בן נח הוא שלא היה בשעת מתן תורה ועל שם כך נקרא אמרפל בכיצד מעברין {{ממ|[[בבלי/עירובין/נג/א|עירובין נג.]]}} שאמר והפיל אברהם בכבשן האש:
  
'''שלא נחשד על הגזל'''. דכתיב מה מצאת מכל כלי ביתך אפי' סכין אפילו המנק אפילו מחט והחתן הדר בבית חמיו עשרים שנה כשיוצא אינו נוטל עמו כלי קטן ובני נח נצטוו על הגזל ויעקב קיים:
+
'''{{עוגן1|שלא}} נחשד על הגזל'''. דכתיב מה מצאת מכל כלי ביתך אפי' סכין אפילו המנק אפילו מחט והחתן הדר בבית חמיו עשרים שנה כשיוצא אינו נוטל עמו כלי קטן ובני נח נצטוו על הגזל ויעקב קיים:
  
'''ביוסף שלא נחשד על העבירה'''. אשת איש נאסרה לבני נח דכתיב ודבק באשתו ולא באשת חבירו {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/נח/א|(סנהדרין דף נח.]]}} ויוסף קיים:
+
'''{{עוגן1|ביוסף}} שלא נחשד על העבירה'''. אשת איש נאסרה לבני נח דכתיב ודבק באשתו ולא באשת חבירו {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/נח/א|(סנהדרין דף נח.]]}} ויוסף קיים:
  
'''ואליהו בן ברכאל'''. לא גרסינן דישראל הוה כדמפרשינן בבבא בתרא בהשותפין {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/טו/ב|דף טו:]]}}:
+
'''{{עוגן1|ואליהו}} בן ברכאל'''. לא גרסינן דישראל הוה כדמפרשינן בבבא בתרא בהשותפין {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/טו/ב|דף טו:]]}}:
  
'''בערב שבת'''. בעולם הזה:
+
'''{{עוגן1|בערב}} שבת'''. בעולם הזה:
  
'''היום לעשותם'''. בעולם הזה:
+
'''{{עוגן1|היום}} לעשותם'''. בעולם הזה:
  
'''ולא למחר'''. דאינו יכול לעשותם לעולם הבא:
+
'''{{עוגן1|ולא}} למחר'''. דאינו יכול לעשותם לעולם הבא:
  
'''בטרוניא'''. בעלילה:
+
'''{{עוגן1|בטרוניא}}'''. בעלילה:
  
'''בראש גגו'''. רוב תשמישתן על הגגות שאין גגותיהן משופעין:
+
'''{{עוגן1|בראש}} גגו'''. רוב תשמישתן על הגגות שאין גגותיהן משופעין:
  
'''מקדיר'''. [לשון נוקב כלומר] מנקבת בכח חום גדול כמו מקדרין בהרים דעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/נח/א|דף נח.]]}} ענין נקב וחתך:
+
'''{{עוגן1|מקדיר}}'''. [לשון נוקב כלומר] מנקבת בכח חום גדול כמו מקדרין בהרים דעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/נח/א|דף נח.]]}} ענין נקב וחתך:
  
'''בתקופת תמוז'''. שנוהגת ומושכת עד שלשה חדשים עד יום תקופת תשרי הויא תקופת תמוז:
+
'''{{עוגן1|בתקופת}} תמוז'''. שנוהגת ומושכת עד שלשה חדשים עד יום תקופת תשרי הויא תקופת תמוז:
  
'''ננתקה את מוסרותימו'''. על ה' ועל משיחו קאמר לע"ל כדכתיב למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק כלומר ננתקה מצות סוכה שהטילו עלינו:
+
'''{{עוגן1|ננתקה}} את מוסרותימו'''. על ה' ועל משיחו קאמר לע"ל כדכתיב למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק כלומר ננתקה מצות סוכה שהטילו עלינו:
  
 
{{ניווט כללי תחתון}}
 
{{ניווט כללי תחתון}}

Latest revision as of 01:19, 19 November 2020

רש"י TriangleArrow-Left.svg עבודה זרה TriangleArrow-Left.svg ג TriangleArrow-Left.svg א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי

צורת הדף


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד - מהדורה קמא
חי' אגדות מהרש"א

חומר עזר
שינון הדף בר"ת


לדף זה באתר "על התורה"מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society


דפים מקושרים

לומר שאם מקיימין כו'. התרה זו לא טובתם היא אלא שאין מצווין לקיימן ואם יקיימו לא יקבלו שכר:

אם לא בריתי יומם ולילה. אם לא בריתי שכתבתי שתהא נוהגת יומם ולילה והיינו תורה דכתיב (יהושע א) והגית בו יומם ולילה וכתיב (דברים כח) אלה דברי הברית:

ה' דהששי יתירה וכתבה בסוף מעשה בראשית לדרשה זו והכי משמע ויהי ערב ויהי בקר יום הששי של ששה בסיון שעתידין ישראל לקבל התורה:

השמעת דין. מתן תורה:

בתחלה יראה. שמא לא יקבלו ישראל התורה ותחזור הארץ לתוהו ובוהו:

ולבסוף. כשקבלוה בנעשה ונשמע שקטה:

נמרוד. השליך את אברהם אבינו באור כשדים על שלא קיבל עליו לעבוד עבודת כוכבים שנאסרה לבני נח ואברהם בן נח הוא שלא היה בשעת מתן תורה ועל שם כך נקרא אמרפל בכיצד מעברין (עירובין נג.) שאמר והפיל אברהם בכבשן האש:

שלא נחשד על הגזל. דכתיב מה מצאת מכל כלי ביתך אפי' סכין אפילו המנק אפילו מחט והחתן הדר בבית חמיו עשרים שנה כשיוצא אינו נוטל עמו כלי קטן ובני נח נצטוו על הגזל ויעקב קיים:

ביוסף שלא נחשד על העבירה. אשת איש נאסרה לבני נח דכתיב ודבק באשתו ולא באשת חבירו ((סנהדרין דף נח.) ויוסף קיים:

ואליהו בן ברכאל. לא גרסינן דישראל הוה כדמפרשינן בבבא בתרא בהשותפין (דף טו:):

בערב שבת. בעולם הזה:

היום לעשותם. בעולם הזה:

ולא למחר. דאינו יכול לעשותם לעולם הבא:

בטרוניא. בעלילה:

בראש גגו. רוב תשמישתן על הגגות שאין גגותיהן משופעין:

מקדיר. [לשון נוקב כלומר] מנקבת בכח חום גדול כמו מקדרין בהרים דעירובין (דף נח.) ענין נקב וחתך:

בתקופת תמוז. שנוהגת ומושכת עד שלשה חדשים עד יום תקופת תשרי הויא תקופת תמוז:

ננתקה את מוסרותימו. על ה' ועל משיחו קאמר לע"ל כדכתיב למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק כלומר ננתקה מצות סוכה שהטילו עלינו:

< עמוד קודם · עמוד הבא >