רש"י/עבודה זרה/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:23, 1 בפברואר 2018 מאת מי אדיר (שיחה | תרומות) (תיקון ט"ס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וסופריה. וחכמיה:

לאום. מלכות כשהיא לבדה:

ולאום מלאום. מתרגמינא ומלכו ממלכו ועוד יאמץ לא שייך אלא במלכות וס"ת מסיפיה דקרא נפקא לן לקמן מי (בכם) יגיד זאת:

ומי איכא ערבוביא קמיה. והלא כולם נסקרין בסקירה אחת שנאמר היוצר יחד לבם כדאמר בר"ה (דף יח.):

ומשני דלא ליערבבו אינהו. לדידיה לא מהניא ערבוביא אבל לדידהו מהניא ערבוביא דמבלבלי ומסתתמי טענותיהם:

טבעה. שמעה:

נכנס תחלה. לפני הקב"ה לדין:

משפט עבדו. שלמה המלך:

דליפוש חרון אף. של הקב"ה מפני פשעי צבור שמא חס ושלום יפרע מן המלך כל סורחנו מפני החרון:

שווקים ומרחצאות וכסף וזהב הוא עסקן של רומיים גשרים וכרכים ומלחמות הוא עסקן של פרסיים:

שיתעסקו ישראל בתורה. שיהא להם פנאי שמוצאין להשתכר בשוק ומוצאין מזונותיהן וצרכיהן בלי טורח ומתעדנין במרחצאות:

וארו. והנה:

אחרי. אחרת:

מסורבלין. שמינים כמו (שבת דף קלז:) קטן המסורבל בבשר ולשון מלבוש הוא כמו כפיתו בסרבליהון (דניאל ג):

דוב אין לו מנוחה אלא הולך ובא כל שעה:

אנגריא. עבודת המלך המוטלת על יושבי כרכים לעשות מלחמות [ולצאת בצבא] וליטול בהמתן בעבודתו:

ואנן בנינן. בית שני בנה כורש:

אינהו. פרסיים משתעבדין בישראל בגלות בבל וטיטוס הגלם לרומי ועדיין כולם משועבדים [להם]:

פארן. ארץ ישמעאל דכתיב (בראשית כא) בהגר (ותשב) במדבר פארן:

כלום קבלנוה ולא קיימנוה. כלומר משום דלא קבלנוה לא קיימנוה:

ועל דא תברתהון. פירכא היא כלומר נמצא תשובה זו קטיגור להם אמאי לא קבלוה:

כגיגית. קופא בלע"ז ומטילין בה שכר:

ראה ויתר גויים. נראה בעיניו וישר להתירן: