רש"י/עבודה זרה/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(קישורים)
מ (←‏top: עוגנים לד"ה)
(12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''<big>לפני</big> אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן'''. וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו:
{{ניווט כללי עליון}}
'''<big>{{עוגן1|לפני}}</big> אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן'''. וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו:


שאלה במידי דהדר בעין כגון בהמה וכלים דכתיב <small>[[שמות/כב/יג|(שמות כב)]]</small> כי ישאל איש מעם רעהו וגו' מלוה במידי דלא הדר בעין כגון מעות דכתיב <small>(שם)</small> אם כסף תלוה את עמי דמלוה להוצאה נתנה ומשלם לו מעות אחרים:
שאלה במידי דהדר בעין כגון בהמה וכלים דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כב/יג|שמות כב]]}} כי ישאל איש מעם רעהו וגו' מלוה במידי דלא הדר בעין כגון מעות דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כב/כד|שם]]}} אם כסף תלוה את עמי דמלוה להוצאה נתנה ומשלם לו מעות אחרים{{הערה|בשבת {{ממ|[[רש"י/שבת/קמח/א|קמח. ד"ה הלויני]]}} פרש"י החילוק בין הלואה לשאלה שהלואה משמע לזמן מרובה, וכ"כ הר"ן {{ממ|על הרי"ף סג. ד"ה גמ'}}והביא דעת ר"ת ובעל העיטור שסתם שאלה נמי לשלושים יום, ואין חילוק בין שאלה להלואה אלא ששאלה חוזרת בעין. ובאור זרוע {{ממ|לרבי צדוק הכהן מלובלין חדושים על הרי"ף שבת שם}} תמה מפני מה שינה רש"י כאן מפירושו בשבת ופי' כדעת ר"ת ובהע"ט. וכפירושו כאן פירש בפירוש המיוחס לרש"י נדרים {{ממ|מב: ד"ה מתני', ובר"ן שם ד"ה ולא)}} ובשמות {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כב#יג|כב יג]]}} וכעי"ז בסוכה {{ממ|מט: ד"ה ובממונו}}.}}:


'''שמח הוא לאחר זמן'''. למחר:
'''{{עוגן1|שמח}} הוא לאחר זמן'''. למחר:


'''<big>גמ'</big> יום אידם'''. היינו עבודת כוכבים כדכתיב בההיא פרשה יקומו ויעזרכם:
'''<big>{{עוגן1|גמ'}}</big> יום אידם'''. היינו עבודת כוכבים כדכתיב בההיא פרשה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב/לח|דברים לב לח]]}} יקומו ויעזרכם{{הערה|עי' מהרש"א שהקשה שהיה לו להביא פסוק קודם שם פסוק לז) 'ואמר אי אלהימו' וכמו שפירש רש"י שם) עבודה זרה שעבדו. והוסיף שבספרי [[ספרי/דברים/שכז|האזינו פיסקא שכז)]] נחלקו אם אי אלהימו קאי אהקב"ה או אעבודת כוכבים, ולמ"ד דקאי אהקב"ה לא מצי לאתויי מינה.}}:


'''יתנו עידיהם ויצדקו'''. השתא סלקא דעתיה דבעובדי כוכבים כתיב ואתמוהי מתמה יתנו עובדי כוכבים עידיהם יבואו עבודות כוכבים שעבדו ויעידו עליהם ויצדיקום:
'''{{עוגן1|יתנו}} עידיהם ויצדקו'''. השתא סלקא דעתיה דבעובדי כוכבים כתיב ואתמוהי מתמה יתנו עובדי כוכבים עידיהם יבואו עבודות כוכבים שעבדו ויעידו עליהם ויצדיקום{{הערה|עי' מהרש"א.}}:


'''עדות שהעידו בעצמם'''. ביום הדין שעבדו לעבודת כוכבים בעולם הזה:
'''{{עוגן1|עדות}} שהעידו בעצמם'''. ביום הדין שעבדו לעבודת כוכבים בעולם הזה:


'''ישמעו'''. עובדי כוכבים את העדות שמצות מעידות ויאמרו אמת דין הוא שראוין ישראל להצטדק:
'''{{עוגן1|ישמעו}}'''. עובדי כוכבים את העדות שמצות מעידות ויאמרו אמת דין הוא שראוין ישראל להצטדק:


'''ועידיהם המה'''. עבודת כוכבים תבוא ותעיד על עובדיה לחייבם:
'''{{עוגן1|ועידיהם}} המה'''. עבודת כוכבים תבוא ותעיד על עובדיה לחייבם:


'''בערבוביא'''. כולן מעורבבין ולא אומה ואומה בפני עצמה:
'''{{עוגן1|בערבוביא}}'''. כולן מעורבבין ולא אומה ואומה בפני עצמה:


[[קטגוריה:רש"י: עבודה זרה]]
{{שולי הגליון}}
 
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה מ־02:19, 19 בנובמבר 2020

עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
רש"ש
שיח השדה

חומר עזר
שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א

לפני אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן. וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו:

שאלה במידי דהדר בעין כגון בהמה וכלים דכתיב שגיאה בתבנית:ממ: בקישור לפסוק יש להשתמש בתו #(שמות כב) כי ישאל איש מעם רעהו וגו' מלוה במידי דלא הדר בעין כגון מעות דכתיב שגיאה בתבנית:ממ: בקישור לפסוק יש להשתמש בתו #(שם) אם כסף תלוה את עמי דמלוה להוצאה נתנה ומשלם לו מעות אחרים[1]:

שמח הוא לאחר זמן. למחר:

גמ' יום אידם. היינו עבודת כוכבים כדכתיב בההיא פרשה שגיאה בתבנית:ממ: בקישור לפסוק יש להשתמש בתו #(דברים לב לח) יקומו ויעזרכם[2]:

יתנו עידיהם ויצדקו. השתא סלקא דעתיה דבעובדי כוכבים כתיב ואתמוהי מתמה יתנו עובדי כוכבים עידיהם יבואו עבודות כוכבים שעבדו ויעידו עליהם ויצדיקום[3]:

עדות שהעידו בעצמם. ביום הדין שעבדו לעבודת כוכבים בעולם הזה:

ישמעו. עובדי כוכבים את העדות שמצות מעידות ויאמרו אמת דין הוא שראוין ישראל להצטדק:

ועידיהם המה. עבודת כוכבים תבוא ותעיד על עובדיה לחייבם:

בערבוביא. כולן מעורבבין ולא אומה ואומה בפני עצמה:



שולי הגליון


  1. בשבת (קמח. ד"ה הלויני) פרש"י החילוק בין הלואה לשאלה שהלואה משמע לזמן מרובה, וכ"כ הר"ן (על הרי"ף סג. ד"ה גמ')והביא דעת ר"ת ובעל העיטור שסתם שאלה נמי לשלושים יום, ואין חילוק בין שאלה להלואה אלא ששאלה חוזרת בעין. ובאור זרוע (לרבי צדוק הכהן מלובלין חדושים על הרי"ף שבת שם) תמה מפני מה שינה רש"י כאן מפירושו בשבת ופי' כדעת ר"ת ובהע"ט. וכפירושו כאן פירש בפירוש המיוחס לרש"י נדרים (מב: ד"ה מתני', ובר"ן שם ד"ה ולא)) ובשמות (כב יג) וכעי"ז בסוכה (מט: ד"ה ובממונו).
  2. עי' מהרש"א שהקשה שהיה לו להביא פסוק קודם שם פסוק לז) 'ואמר אי אלהימו' וכמו שפירש רש"י שם) עבודה זרה שעבדו. והוסיף שבספרי האזינו פיסקא שכז) נחלקו אם אי אלהימו קאי אהקב"ה או אעבודת כוכבים, ולמ"ד דקאי אהקב"ה לא מצי לאתויי מינה.
  3. עי' מהרש"א.
עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף