רש"י/עבודה זרה/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(צריך הרבה עיצוב. נראה שעבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שמישהו ראה את הדף הזה...) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''<big>לפני</big> אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן'''. וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו: | '''<big>לפני</big> אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן'''. וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו: | ||
שאלה במידי דהדר בעין כגון בהמה וכלים דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כב/יג|שמות כב]]}} כי ישאל איש מעם רעהו וגו' מלוה במידי דלא הדר בעין כגון מעות דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כב/כד|שם]]}} אם כסף תלוה את עמי דמלוה להוצאה נתנה ומשלם לו מעות אחרים{{הערה|בשבת {{ממ|[[רש"י/שבת/קמח/א|קמח. ד"ה הלויני]]}} פרש"י החילוק בין הלואה לשאלה שהלואה משמע לזמן מרובה, וכ"כ הר"ן {{ממ|על הרי"ף סג. ד"ה גמ'}}והביא דעת ר"ת ובעל העיטור שסתם שאלה נמי לשלושים יום, ואין חילוק בין שאלה להלואה אלא ששאלה חוזרת בעין. ובאור זרוע {{ממ|לרבי צדוק הכהן מלובלין חדושים על הרי"ף שבת שם}} תמה מפני מה שינה רש"י כאן מפירושו בשבת ופי' כדעת ר"ת ובהע"ט. וכפירושו כאן פירש בפירוש המיוחס לרש"י נדרים {{ממ|מב: ד"ה מתני', ובר"ן שם ד"ה ולא)}} ובשמות {{ממ|[[תנ"ך/ | שאלה במידי דהדר בעין כגון בהמה וכלים דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כב/יג|שמות כב]]}} כי ישאל איש מעם רעהו וגו' מלוה במידי דלא הדר בעין כגון מעות דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כב/כד|שם]]}} אם כסף תלוה את עמי דמלוה להוצאה נתנה ומשלם לו מעות אחרים{{הערה|בשבת {{ממ|[[רש"י/שבת/קמח/א|קמח. ד"ה הלויני]]}} פרש"י החילוק בין הלואה לשאלה שהלואה משמע לזמן מרובה, וכ"כ הר"ן {{ממ|על הרי"ף סג. ד"ה גמ'}}והביא דעת ר"ת ובעל העיטור שסתם שאלה נמי לשלושים יום, ואין חילוק בין שאלה להלואה אלא ששאלה חוזרת בעין. ובאור זרוע {{ממ|לרבי צדוק הכהן מלובלין חדושים על הרי"ף שבת שם}} תמה מפני מה שינה רש"י כאן מפירושו בשבת ופי' כדעת ר"ת ובהע"ט. וכפירושו כאן פירש בפירוש המיוחס לרש"י נדרים {{ממ|מב: ד"ה מתני', ובר"ן שם ד"ה ולא)}} ובשמות {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כב#יג|כב יג]]}} וכעי"ז בסוכה {{ממ|מט: ד"ה ובממונו}}.}}: | ||
'''שמח הוא לאחר זמן'''. למחר: | '''שמח הוא לאחר זמן'''. למחר: | ||
גרסה מ־14:38, 4 ביוני 2020
| עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א חידושי הר"ן מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א רש"ש |
לפני אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהן. וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו:
שאלה במידי דהדר בעין כגון בהמה וכלים דכתיב שגיאה בתבנית:ממ: בקישור לפסוק יש להשתמש בתו #(שמות כב) כי ישאל איש מעם רעהו וגו' מלוה במידי דלא הדר בעין כגון מעות דכתיב שגיאה בתבנית:ממ: בקישור לפסוק יש להשתמש בתו #(שם) אם כסף תלוה את עמי דמלוה להוצאה נתנה ומשלם לו מעות אחרים[1]:
שמח הוא לאחר זמן. למחר:
גמ' יום אידם. היינו עבודת כוכבים כדכתיב בההיא פרשה שגיאה בתבנית:ממ: בקישור לפסוק יש להשתמש בתו #(דברים לב לח) יקומו ויעזרכם[2]:
יתנו עידיהם ויצדקו. השתא סלקא דעתיה דבעובדי כוכבים כתיב ואתמוהי מתמה יתנו עובדי כוכבים עידיהם יבואו עבודות כוכבים שעבדו ויעידו עליהם ויצדיקום[3]:
עדות שהעידו בעצמם. ביום הדין שעבדו לעבודת כוכבים בעולם הזה:
ישמעו. עובדי כוכבים את העדות שמצות מעידות ויאמרו אמת דין הוא שראוין ישראל להצטדק:
ועידיהם המה. עבודת כוכבים תבוא ותעיד על עובדיה לחייבם:
בערבוביא. כולן מעורבבין ולא אומה ואומה בפני עצמה:
- ↑ בשבת (קמח. ד"ה הלויני) פרש"י החילוק בין הלואה לשאלה שהלואה משמע לזמן מרובה, וכ"כ הר"ן (על הרי"ף סג. ד"ה גמ')והביא דעת ר"ת ובעל העיטור שסתם שאלה נמי לשלושים יום, ואין חילוק בין שאלה להלואה אלא ששאלה חוזרת בעין. ובאור זרוע (לרבי צדוק הכהן מלובלין חדושים על הרי"ף שבת שם) תמה מפני מה שינה רש"י כאן מפירושו בשבת ופי' כדעת ר"ת ובהע"ט. וכפירושו כאן פירש בפירוש המיוחס לרש"י נדרים (מב: ד"ה מתני', ובר"ן שם ד"ה ולא)) ובשמות (כב יג) וכעי"ז בסוכה (מט: ד"ה ובממונו).
- ↑ עי' מהרש"א שהקשה שהיה לו להביא פסוק קודם שם פסוק לז) 'ואמר אי אלהימו' וכמו שפירש רש"י שם) עבודה זרה שעבדו. והוסיף שבספרי האזינו פיסקא שכז) נחלקו אם אי אלהימו קאי אהקב"ה או אעבודת כוכבים, ולמ"ד דקאי אהקב"ה לא מצי לאתויי מינה.
- ↑ עי' מהרש"א.