רש"י/סוכה/מו/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:11, 21 ביולי 2021 מאת אויצרניק (שיחה | תרומות) (הער"ש מחלופי גרסאות שבסוף ש"ס וילנא)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
רש"ש
עמק סוכות

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"י TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png מו TriangleArrow-Left.png ב

מחזיק. מה שנותנין לתוכו:

מלא אינו מחזיק. מה שתוסיף עליו:

אם שמוע תשמע. אם הורגלת לשמוע אז תשמע תוכל ללמוד ולהוסיף:

ואם לאו. שלא הטית אזן בילדותך לשמוע:

לא תשמע. לאחר זמן לא יספיקו בידך:

ד"א אם אתה שומע בישן. מחזר על תלמודך ששמעת:

תשמע בחדש. תתחכם בו להבין דברים חדשים מתוך דברים ישנים:

ואם יפנה לבבך. להתייאש על מה שלמדת כבר מלחזור עליו:

שוב לא תשמע. משתפנה לבך לבטלה שוב אין משמיעין אותך דהכי כתיב אם יפנה לבבך ולא תשמע (דברים ל):

אסור. לאכילה ואפילו לאחר שיצא בה כדמפרש טעמא קסבר לכל שבעת הימים אתקצאי:

סוכה אפי' בשמיני אסורה. להסקה וטעמא מפרש לקמן מאי שנא מאתרוג:

ואפי' בז' נמי מותרת. משיצא בה ואינה עומדת למצוה עוד דקסבר למצותה אתקצאי ותו לא:

מיד תינוקות שומטין כו'. בשביעי קאי במתני' ויש מפרשים מיד תינוקות כלומר מיד אחר סיום מצות לולב התינוקות שומטין את לולביהן כלומר מניחין אותם כמו שומטו ומניחו בקרן זוית והולכין ואוכלין אתרוגיהן ואין נראה דאמרינן (בבראשית רבה[1]) מעשה בחסיד א' שנתן דינר לעני והקניטתו אשתו וברח ולא היה לו במה להתפרנס בשביעי של ערבה הלך ושמט אתרוגין מיד התינוקות כדתנן תמן מיד התינוקות שומטין כו' והיה אותו חסיד עובר בספינה דרך כרך אחד והוצרכו לבית המלך לאתרוגין דמצוה לרפואה ומכרן ביוקר גדול וחזר לביתו אלמא דגדולים שמטי ליה מיד התינוקות:

מאי לאו הוא הדין. באתרוגין של גדולים נמי שרו באכילה:

תינוקות דוקא. שלא הוקצה למצוה גמורה אבל של גדולים שהוקצה למצוה גמורה אסורין כל היום:

אורחא דמילתא. שאין דרך לשמוט מיד הגדולים את אתרוגיהם:

דחזיא לבין השמשות. שהרי מצותה כל היום:

אתרוג לא חזי לבין השמשות. משיצא בו שחרית:

אתרוג אפילו בשמיני אסורה. מיגו דאסירה בין השמשות דשמיני משום דבין השמשות ספק יום הוא ובשביעי אתקצאי לכולי יומא וכיון דבין השמשות אסורה ואע"ג דלא חזיא לבין השמשות אסורה לכולי יומא:

קם אבוה דשמואל בשטתיה דלוי. חזר בו מדבריו ואמר כלוי:

קם רבי זירא בשיטתיה דאבוה דשמואל. אמר בבית המדרש בשביעי אסור בשמיני מותר:

אתרוג שנפסלה. רבותא נקט דאפילו נפסלה אסורה כל שבעה שמתחילה לשבעה הוקצה אבל בשמיני מותרת:

לא ליקני איניש הושענא לינוקא. במתנה עד שלא יצא בו הוא:

מקנא קני. דרבנן תקינו ליה זכייה לנפשיה:

אקנויי לא מקני. אינו יכול לחזור ולהקנותו לאביו במתנה דלאו בר דעת הוא:

ובפלוגתא. הא דרבי יוחנן ורבי שמעון ב"ל איפלוג נמי רב ורב אסי וכיון דקמו רב אסי ורבי יוחנן בחדא שיטתא הלכתא כוותייהו ואסורה בשביעי ומותרת בשמיני והיינו דקבעי ואנן דאית לן בשמיני תרי יומי היכי עבדינן מי אסרינן ליה ביומא קמא משום ספק שביעי או לא:

מרימר אמר אפילו תשיעי ספק שמיני אסורה לא גרסינן לה:

שביעי לסוכה. כדמפרש לה לקמן:

ושמיני לברכה. שאומר בתפלה וברכת המזון וקידוש את יום השמיני חג עצרת הזה:

שמיני לזה ולזה. אף לענין סוכה הוי שמיני ולקמן מפרש ואזיל למילתיה:

כולי עלמא לא פליגי דיתבינן בסוכה. בשמיני ספק שביעי ואפילו לר' יוחנן דאמר שמיני לזה ולזה:




שולי הגליון


  1. [צ"ל בויקרא רבה סדר בחוקותי פרשה לז]. גליון ש"ס וילנא. עי' בהגר"א (חושן משפט סי' שע"ח ס"ק כ"ה) שכתב דהתוס' גרסי כגירסא שלנו במדרש רבה שם. וע"ש שכתב שאינו דברי רש"י. וגם המהר"ם כ"כ ע"ש. חלופי גרסאות ע"פ נ"י בסוף ש"ס וילנא
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף