רש"י/סוכה/מד/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש שיח השדה |
במקדש. הלכה למשה מסיני:
בגבולין. יסוד נביאים:
ערבה צריכה שיעור. לקמן מפרש שיעורה:
אינה ניטלת אלא בפני עצמה. אין דבר אחר נאגד עמה דמוכח שהיא מצוה:
אבל היכא דאגבהיה. לשם נטילת לולב והדר אגבהיה לשם ערבה אימא ליפוק בה דאיכא הוכחה טובא:
וכמה שיעור'. דאמרן לעיל צריכה שיעור:
שלשה בדי. שיש בכל אחד עלין לחין:
עלה אחד ובד אחד ס"ד. עלה משמע בלא בד ובד בלא עלה ומאי לקיחה בעלה בלא בד הא לא מינכר:
עלה אחד בבד אחד. בד אחד ובו עלה אחד ודיו וכי אמרינן לעיל (דף לב:) ג' טפחים לגבי לולב הוא דאמרינן שתהא ערבה ארוכה שלשה טפחים אבל ערבה שהיו מקיפין בה בפני עצמה כל דהו סגי והשתא נהגו להביא מורביות ענפים ארוכים ויפים שמנכרא מצוה בעין יפה:
אייבו. אבוה דרב:
חביט חביט. לשון ניענוע:
מנהג נביאים היא. בגבולין ולא יסוד נביאים הלכך אינה צריכה ברכה:
קרייתא אית לי. כפרים ויושביהם:
ומקשקשין בכרמיא. עודרין את הכרמים בשביעית:
ואכלי זיתיא. בשכר חפירת הכרמים ואינן מפקירין לעניים:
אריך או לא אריך. טוב לעשות כן או לא אריך לשון דבר הגון ובעזרא (ד) יש לו דומה וערות מלכא לא אריך לנא למיחזי:
א"ל לא אריך. לפי שאתה פורע פעולתם מפירות שביעי' והתורה אמרה לאכלה ולא לסחורה אבל הקשקוש מותר כדלקמן:
א"ר אלעזר בר צדוק כדו הויתי דאיר. כבר עברו מ' שנה שאני דר בארץ הזאת:
ולא חמיתי בר אינש. לא ראיתי בן אדם:
דמהלך באורחא דתקנן כדין. שמהלך בדרך ישר כאדם זה:
אפקר זיתיא לחשוכיא. לעניים:
והב פריטיא. ותן פרוטות מכיסך לקשקש הכרמים:
ומי שרי. קשקוש בשביעית:
מלסקל. להשליך אבנים לחוץ:
סתומי פילי. שהשרשים מגולים וצריך לכסותם שלא ייבש האילן ואוקומי אילני הוא שלא ימות ואינו עושה להשביחן אלא לקיימן שרי:
פילי. בקעים:
וחד אברויי אילני. כמו וברא אותם בחרבותם (יחזקאל כג) לנקוב העפר שעל השרשים ולהזיזו שיהא רך ותיחוח והאילן משביח כך שמעתי לישנא אחרינא להבריא את האילן ולהשביחו:
לא יהלך כו'. אלא ישבות לו בעוד יום גדול ויכין לו סעודת שבת:
אלא לביתיה. שהולך לביתו והם אינם יודעים שיבא היום ואין מכינים לצורכו והוא כועס עליהם:
אבל לאושפיזיה אמאי דנקט סמיך. אינו סמוך על בני הבית ונושא עמו סעודתו ועל מה שבידו נסמך:
אפי' לביתו. דמה שמוצא אם מעט אם רב שלו הוא אעפ"כ לא יהלך וכ"ש לאושפיזיה שלא ימצא כלום:
כסא דהרסנא. סעודה מועטת דגים קטנים מטוגנין בקמח בשומן שלהן:
על גג האיצטבא. הוה תני תנא קמיה: