רש"י/סוכה/כד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־08:35, 29 בספטמבר 2020 מאת אויצרניק (שיחה | תרומות) (לע"נ מאב"ן זצ"ל)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש
עמק סוכות

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png כד TriangleArrow-Left.png ב

הרי עשויה בידי אדם. דרוח זה בידי אדם בא:

ספר. וכתב לה ספר כריתות:

אין לי אלא ספר. קלף:

מניין לרבות כל דבר. לכותבו עליו כגון לוח עץ ועלה זית:

וכתב מכל מקום. דמצי למיכתב ונתן בידה ספר כריתות:

אי הוה כתב וכתב לה כריתות בספר כדקאמרת. דהאי ספר קלף הוא:

השתא דכתב ספר. אין זה קלף ואין הכתוב מדבר שיהא נכתב עליו אלא דברי הגט קרוי ספר ספירת דברים כריתות דברים שיהו כורתין ומפרידין ביניהן:

ורבנן. כיון דספר לאו קלף הוא האי וכתב לה לא אצטריך לרבות כל דבר דמהיכא תיתי לך לייחד דבר לכתיבתו דאיצטריך לאשמועינן שכל דבר כשר לך:

ואינה מתגרשת בכסף. ליתן לה כסף לשם גירושין ולומר הרי את מגורשת בו כדרך שנתן בקידושין ואמר הרי את מקודשת בו:

ואיתקש יציאה להויי'. ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר (דברים כד):

מה הוייה. כשמהווה עצמה לאיש אפשר בכסף כדנפקא לן בקידושין (דף ב.) קיחה קיחה משדה עפרון:

מספר כריתות. מדסמך כריתות לספר:

לדבר הכורת. שתהא ספירת דברים כורתת ביניהם ולא יהא תנאי האוגדם יחד:

אין זה כריתות. דכל ימיה קשורה בו שמחמתו צריכה לעמוד שלא לילך:

הרי זה כריתות. דיכול לבא לידי הפרדה לסוף שלשים הלכך מעכשיו מותרת לינשא מן התורה:

מכרת כריתות. דמצי למיכתב ספר כרת:

מתני' בין אילנות. בארץ ולא סמכה עליהן אבל הן דופנותיה:

גמ' שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה. שהרוח מוליכה ומביאה:

בקשין. אילנות זקנים ועבים:

הא איכא נופו. שהולך ובא ופעמים שאף הנוף מן הדופן:

דעביד ליה. אורג הנוף כמין מחיצה שלא יניענו הרוח:

לאשתמושי באילן. להניח עליו כליו:

היה שם. בפסי ביראות קאי היה באחת הפיאות אילן שעוביו אמה לכל צד:

או גדר. מרובע אמה על אמה כל גדר סתם של אבנים הוא וצריך שיהא אמה על אמה כדי לחלקו לשתי מחיצות אמה למזרח ואמה לצפון או לדרום:

דיומד. ב' עמודים שהיו מחיצה לכאן ולכאן שבכך הקילו חכמים עליהם:

המיסך על הארץ. נופו גדול מאד וראשי הנוף כפופין סביב על הארץ:

מטלטלין תחתיו. דאמרינן לבוד ומחיצה זו גבוהה עשרה מבפנים שהנוף ארוך הוא ובגובה האילן הוא:

אי הכי. דעשויה בידים היא וראוי לדור תחתיה ולשמור שדה עשאה וכיון דמוקף לדירה הוא:

ליטלטל בכוליה. כלומר יטלטל בו כל כמה שהוא גדול אלמה אמר רב הונא אין מטלטלין בו כלל[1]




שולי הגליון


  1. המשך הדיבור בעמוד הבא.
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף