רש"י/נדרים/פג/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) מ (←top: +) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
'''{{עוגן1|דיספוד}} יספדון ליה כו'.''' כלומר יספוד לאינשי כי היכי דיספדון ליה נמי והיינו והחי יתן אל לבו שישתדל לעשות עם אחרים כדי שיזכה ויעשה לו כמו כן ולעיל מיניה כתיב טוב ללכת אל בית אבל וגו': | '''{{עוגן1|דיספוד}} יספדון ליה כו'.''' כלומר יספוד לאינשי כי היכי דיספדון ליה נמי והיינו והחי יתן אל לבו שישתדל לעשות עם אחרים כדי שיזכה ויעשה לו כמו כן ולעיל מיניה כתיב טוב ללכת אל בית אבל וגו': | ||
'''{{עוגן1|מתני'}} קונם שאני נהנה לבריות.''' קונם יהא עלי כל מה שאהנה מן הבריות: | '''<big>{{עוגן1|מתני'}}</big> {{עוגן1|קונם}} שאני נהנה לבריות.''' קונם יהא עלי כל מה שאהנה מן הבריות: | ||
'''{{עוגן1|אינו}} יכול להפר ויכולה ליהנות מלקט שבחה ופאה.''' דלא של בריות הן אלא של הפקר: | '''{{עוגן1|אינו}} יכול להפר ויכולה ליהנות מלקט שבחה ופאה.''' דלא של בריות הן אלא של הפקר: | ||
{{עוגן1|גמ'}} מדקאמר דאין יכול להפר משמע דאין בנדר הזה עינוי נפש משום דיכולה להתפרנס משלו: | <big>{{עוגן1|גמ'}}</big> {{עוגן1|מדקאמר}} דאין יכול להפר משמע דאין בנדר הזה עינוי נפש משום דיכולה להתפרנס משלו: | ||
'''{{עוגן1|אימא}} סיפא יכולה ליהנות בלקט שכחה ופיאה אבל מן הבעל לא אכלה.''' דאי אכלה מבעל היכי מותרת בלקט שכחה ופאה דהא לאו עניה היא: | '''{{עוגן1|אימא}} סיפא יכולה ליהנות בלקט שכחה ופיאה אבל מן הבעל לא אכלה.''' דאי אכלה מבעל היכי מותרת בלקט שכחה ופאה דהא לאו עניה היא: | ||
'''{{עוגן1|ה}} | '''{{עוגן1|ה"ג}} אמר עולא לעולם בעל לאו בכלל בריות הוא חדא ועודי קתני כו'.''' ואין יכול להפר דמתניתין אכ"ע קמהדר דאין יכול להפר אליבא דכ"ע משום דלאו נדרי עינוי נפש הויין ולאו דברים שבינו לבינה: | ||
'''{{עוגן1|רב}} נחמן אמר לעולם בעל לאו בכלל בריות.''' והאי דקאמר אין יכול להפר א"צ להפר קאמר: | '''{{עוגן1|רב}} נחמן אמר לעולם בעל לאו בכלל בריות.''' והאי דקאמר אין יכול להפר א"צ להפר קאמר: | ||
גרסה אחרונה מ־18:38, 8 באפריל 2021
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רשב"א פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א חתם סופר קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דלמא מיין דאית לה צערא הפר. מזג וחרצן לא הפר לה דהא אמרת אין נזירות לחצאין אהכי קאמר דמפר כולו ולא שייר אלא טומאת מת משום דלא אפשר ליה להפר לה ותייתי נמי עולת העוף דהא חייל עלה אכתי נזירות לענין טומאה:
אמרי טומאת מת. ודאי הוי נמי בכלל הפרה משום דאית לה צערא כדכתיב קרא והחי יתן אל לבו והויא עינוי נפש:
דיספוד יספדון ליה כו'. כלומר יספוד לאינשי כי היכי דיספדון ליה נמי והיינו והחי יתן אל לבו שישתדל לעשות עם אחרים כדי שיזכה ויעשה לו כמו כן ולעיל מיניה כתיב טוב ללכת אל בית אבל וגו':
מתני' קונם שאני נהנה לבריות. קונם יהא עלי כל מה שאהנה מן הבריות:
אינו יכול להפר ויכולה ליהנות מלקט שבחה ופאה. דלא של בריות הן אלא של הפקר:
גמ' מדקאמר דאין יכול להפר משמע דאין בנדר הזה עינוי נפש משום דיכולה להתפרנס משלו:
אימא סיפא יכולה ליהנות בלקט שכחה ופיאה אבל מן הבעל לא אכלה. דאי אכלה מבעל היכי מותרת בלקט שכחה ופאה דהא לאו עניה היא:
ה"ג אמר עולא לעולם בעל לאו בכלל בריות הוא חדא ועודי קתני כו'. ואין יכול להפר דמתניתין אכ"ע קמהדר דאין יכול להפר אליבא דכ"ע משום דלאו נדרי עינוי נפש הויין ולאו דברים שבינו לבינה:
רב נחמן אמר לעולם בעל לאו בכלל בריות. והאי דקאמר אין יכול להפר א"צ להפר קאמר:
ויכולה ליהנות בלקט כו'. משנתגרשה קאמר דהתם לא מציא לאיתהנויי מבעל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |