רש"י/נדרים
"המפרש"
(הנדפס על שם רש"י[1])
על מסכת נדרים
תוכןעריכה
פרק ראשון – כל כנוייעריכה
ב. ♦ ב: ♦ ג. ♦ ג: ♦ ד. ♦ ד: ♦ ה. ♦ ה: ♦ ו. ♦ ו: ♦ ז. ♦ ז: ♦ ח. ♦ ח: ♦ ט. ♦ ט: ♦ י. ♦ י: ♦ יא. ♦ יא: ♦ יב. ♦ יב: ♦ יג. ♦ יג:
פרק שני – ואלו מותריןעריכה
יג: ♦ יד. ♦ יד: ♦ טו. ♦ טו: ♦ טז. ♦ טז: ♦ יז. ♦ יז: ♦ יח. ♦ יח: ♦ יט. ♦ יט: ♦ כ. ♦ כ:
פרק שלישי – ארבעה נדריםעריכה
כ: ♦ כא. ♦ כא: ♦ כב. ♦ כב: ♦ כג. ♦ כג: ♦ כד. ♦ כד: ♦ כה. ♦ כה: ♦ כו. ♦ כו: ♦ כז. ♦ כז: ♦ כח. ♦ כח: ♦ כט. ♦ כט: ♦ ל. ♦ ל: ♦ לא. ♦ לא: ♦ לב. ♦ לב:
פרק רביעי – אין בין המודרעריכה
לב: ♦ לג. ♦ לג: ♦ לד. ♦ לד: ♦ לה. ♦ לה: ♦ לו. ♦ לו: ♦ לז. ♦ לז: ♦ לח. ♦ לח: ♦ לט. ♦ לט: ♦ מ. ♦ מ: ♦ מא. ♦ מא: ♦ מב. ♦ מב: ♦ מג. ♦ מג: ♦ מד. ♦ מד: ♦ מה.
פרק חמישי – השותפיןעריכה
מה: ♦ מו. ♦ מו: ♦ מז. ♦ מז: ♦ מח. ♦ מח:
פרק ששי – הנודר מן המבושלעריכה
מט. ♦ מט: ♦ נ. ♦ נ: ♦ נא. ♦ נא: ♦ נב. ♦ נב: ♦ נג. ♦ נג:
פרק שביעי – הנודר מן הירקעריכה
נד. ♦ נד: ♦ נה. ♦ נה: ♦ נו. ♦ נו: ♦ נז. ♦ נז: ♦ נח. ♦ נח: ♦ נט. ♦ נט: ♦ ס.
פרק שמיני – קונם ייןעריכה
ס. ♦ ס: ♦ סא. ♦ סא: ♦ סב. ♦ סב: ♦ סג. ♦ סג:
פרק תשיעי – רבי אליעזרעריכה
סד. ♦ סד: ♦ סה. ♦ סה: ♦ סו. ♦ סו:
פרק עשירי – נערה המאורסהעריכה
סו: ♦ סז. ♦ סז: ♦ סח. ♦ סח: ♦ סט. ♦ סט: ♦ ע. ♦ ע: ♦ עא. ♦ עא: ♦ עב. ♦ עב: ♦ עג. ♦ עג: ♦ עד. ♦ עד: ♦ עה. ♦ עה: ♦ עו. ♦ עו: ♦ עז. ♦ עז: ♦ עח. ♦ עח: ♦ עט.
פרק אחד עשר – ואלו נדריםעריכה
עט. ♦ עט: ♦ פ. ♦ פ: ♦ פא. ♦ פא: ♦ פב. ♦ פב: ♦ פג. ♦ פג: ♦ פד. ♦ פד: ♦ פה. ♦ פה: ♦ פו. ♦ פו: ♦ פז. ♦ פז: ♦ פח. ♦ פח: ♦ פט. ♦ פט: ♦ צ. ♦ צ: ♦ צא. ♦ צא:
- ↑ עי' שדי חמד (כללי הפוסקים סי' ח אות ד) ובמה שציין הרב משה יהודה הכהן בלוי בהקדמתו לפירוש הר"א מן ההר (הערה 17) ובהגהותיו לדף ה. (מס' *7). והרב יעקב חיים סלמן במבואו לחי' הרשב"א (הערה 8) ציין לספר שרי האלף (ח"א עמ' רסד).