רש"י/מנחות/לב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־21:27, 7 ביוני 2020 מאת יודע ספר (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} דאם כתבן אדוכסוסטוס פסול אבל מזוזה אקלף שפיר דמי: '''{{עוגן1|והא}} בעיא...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png מנחות TriangleArrow-Left.png לב TriangleArrow-Left.png ב

דאם כתבן אדוכסוסטוס פסול אבל מזוזה אקלף שפיר דמי:

והא בעיא שרטוט. כדמפרש לקמן ובתפילין לא אשכחן דבעי שרטוט:

מגרס גריסין. רהוטים הם בפי כל אדם ואין טועין בהם הילכך אין צריך להעתיקם מספר אחר:

כף כדא אארעא. כפה כד על הארץ:

והניח ס"ת עליו. לפי שהיה ס"ת מונח על ראשה והיה רוצה לישב על המיטה:

ונדמה לו. מרוב צער כמי שהכישו נחש:

על גבי קרקע. היה ס"ת מושלך דאיכא בזיונא יתירא לכך נצטער:

כתבה איגרת. בלא שרטוט ולא דקדק בחסרות ויתרות כאיגרת בעלמא:

כתיבה כתיבה. וכתבתם על מזוזות וכתב לה ספר כריתות אי נמי כתוב זאת זכרון בספר מה ספר בעי דקדוק אף מזוזה בעיא דקדוק:

תלאה. למזוזה על הפתח במקל:

שהניחה אחורי הדלת. שקבעה בכותל אחורי הדלת:

סכנה. מן המזיקים שאין הבית משתמר בה עד שיקבענה בצורת הפתח כהילכתה:

היו עושין בפונדקותיהן כן. פונדק היינו בית שלנין בו עוברי דרכים בדרך ואין חייבין במזוזה דלאו דירת קבע הוא כדתניא לקמן בהתכלת הדר בפונדקי בארץ ישראל כל שלשים יום פטור מן המזוזה ושל בית מונבז המלך כשהיו מהלכים בדרך נושאין מזוזות עמהם ותולין אותן בפונדק במקל עד הבקר זכר למזוזה לפי שלא היו דרין לעולם דירת קבע אלא הולך היה מעיר לעיר במלכותו:

בתוך חלל הפתח. ולא מבחוץ:

פשיטא בשעריך כתיב. דהיינו מקום סגירת השער:




שולי הגליון