רש"י/מועד קטן/ט/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י מועד קטן ט ב

ובמצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים. אל תפלס אלא מצוה שבא לידך בין גדולה בין קטנה עשה:

וכל חפציך לא ישוו בה. שתבטל כל חפציך בשביל שתעסוק בתורה:

חפצי שמים ישוו בה. כלומר שאם יש לך לעסוק במצוה תבטל תלמוד תורה ועסוק במצוה:

דאפילו חפצי שמים לא. דמבטל מצוה ועוסק בתלמוד תורה:

תעייל ולא תיפוק תיפוק ולא תעייל. משמע ליה בסחורה תעייל ולא תיפוק שתביא סחורה ולא תמכרנה תיפוק ולא תעייל שתוציא בסחורה במקום אחר ולא תביאנה:

תעייל כלתא. שדרך כלתא הולכת אצל הבעל:

ולא תיפוק. דלא לימות בנך דהדרי נפקי מינך והדרי לבי נשייהו:

שתא חדתא. זו שנה ראשונה של נישואין דכתיב כי יקח איש אשה חדשה לא יצא וגו' (דברים כד):

ליחרב ביתך. בית קברתך דלא תמות אלא תחיה לאורך ימים:

לא תבוש ולא תתבייש. לא תיבוש אחריני כדי שלא תתבייש שלא תבא לידי כך פן תתבייש:

ותנא בה. ושנה בה לא יבושו עמי לעולם והיינו לא תבייש ולא תתבייש:

כוחלת. נותנת כחול בין עיניה כדי שדומות נאים:

פוקסת. מחלקת שערה לכאן ולכאן:

ומעברת סרק על פניה. סם אחד כדי שתראה אדומה:

סכין על פניה של מטה. כדי להעביר שער של מטה:

היתה מיקשטא. כי הני קשוטין כדאמר הכא:

באנפי כלתה. שהיתה כל כך זקינה שהיתה לה כלה שהיא אשת בנה:

לא שנו. הא דאמר עושה אשה תכשיטיה:

אלא ילדה. בחורה שדרכה בכך ולהכי הוי לה שמחה במועד:

אבל זקינה לא. והיכי עבדא אשתך הכי דמיקשטא הא הויא זקינה:

ואפילו עומדת על פתח קברה. שריא להתקשט:

לקל טבלא רהטא. פירוש קשקוש הזוג ר"ל מיני זמר בהילולא וכי היכי דרהטא ילדה בת שית לקל הילולא הכי עבדא בת שיתין והכי נמי מיקשטא:

שניוול הוא לה. שגנאי הוא לה וניוול בסיד ומצטערת בסיד:

שיכולה לקפלו במועד. אע"פ שהיא מנוולת בסיד:

שמחה היא לאחר זמן. במועד לסוף המועד לאחר שקפלתו את הסיד שטפלה לפי שמשיר את השער ומעדן את הבשר והואיל דהאי סיד משמחתה לאחר זמן להכי שרי לה לטופלו במועד אע"פ שהיא מצירה עכשיו:

ומי אית ליה לרבי יהודה האי סברא. אע"ג שהיא מצירה עכשיו שמחה וכו':

נפרעים מהם. מהכותים ביום חגם מפני שהוא מצער דכל אדם שפורע מיצר אבל לא משלמים להם ממון ביום חגם לפי שמשמחם ביום חגם ומודה לע"ז כדפי' במס' ע"ז:

שמח הוא לאחר זמן. שפרע לו ואמאי נפרע מהן אבל לרבי יהודה לא אית ליה האי סברא דמשום שמיצר עכשיו שרי והיכי אית ליה האי סברא גבי טפול אע"ג שהיא מצירה עכשיו שמחה היא לאחר זמן:

הנח להלכות מועד. להכי א"ר יהודה הכא דשרי אע"פ שהיא מצירה כו':

דכולהו הלכות מועד. דשרי משום האי טעמא נמי שרו כגון אפיה ובישול דמצער השתא כשהוא אופה ומבשל ולהכי שרי דשמח הוא כשהוא אוכל אפייתו ובישולו ביו"ט:

כותי לעולם מיצר. שפורע ולהכי לא אית ליה לר' יהודה התם אע"פ שמיצר שמח וכו' אבל לעיל גבי טפול אית ליה לר' יהודה אע"פ שמצירה עכשיו שמחה לאחר זמן:

שהגיעו לפירקן. לשיער:

ולא הגיעו לשנים. שאינן בנות י"ב שנה ויום אחד שעדיין אינו דין שיהא להן שער ובושות על כך:

עניות טופלות. השיער בסיד ומשירות אותן:

אנפיקינון. היינו אנפיקינון דקתני התם במנחות (דף פה:) אנפיקינון לא יביא היינו אותו שמן שעושין מזיתים:

שלא הביאו שליש. שלא בישלו שליש:

ולמה סכין אותו. אכל הני קא מהדר דקאמר טופלין כו':

ושקל בה ארבע מאה זוזי. שנתייפת ונטל מבעלה כך:

טפלה כולה בחד זימנא. דסבר למיעבד כרב ביבי ומתה:

בעיין בנתין טפלא. דשכר מגדל השער ומעבה את הבשר:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

שולי הגליון