רש"י/כריתות/כ/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־12:07, 8 במרץ 2022 מאת אויצרניק (שיחה | תרומות) (לע"נ מאב"ן זצ"ל. הדרן עלך ספק אכל חלב)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png כריתות TriangleArrow-Left.png כ TriangleArrow-Left.png ב

להקדים איכא בינייהו. שנתכוין להדליק תחלה ואחר כך לכבות והדליק וכבה בחתייה אחת תנא קמא חייש למוקדם ומאוחר הילכך לתרתי ליכא לחיוביה דשמא כבה תחילה ולמפטריה בולא כלום נמי לא דנהי דאקדומי לא אקדמיה אחורי נמי לא אחר הילכך מחייב חדא ורבי אליעזר לא חייש למוקדם ולמאוחר הילכך מחייב תרתי:

רב אשי אמר שנתכוין לכבות. ולא להבעיר שלא היה יודע שסוף תחתונות להבעיר:

שאינה צריכה לגופה. כגון זה שאינו צריך להבעירן אלא להתחמם בחתייתן ומכל מקום יודע היה שיתבערו ועל מנת כן עשה וה"ל מתכוון מיהו מלאכה שאינה צריכה לגופה הויא הך הבערה:

הדרן עלך ספק אכל חלב


אכל דם שחיטה בבהמה. בין בבהמה בין בחיה בין בעופות:

בין דם נחירה ובין דם עיקור. שעקר סימניהם:

ובין דם ההקזה שהנשמה יוצאה בו חייבין עליו. כרת דדם הנפש הן. ובגמ' מפרש איזהו דם היקז שהנפש יוצאה בו:

דם ביצים. ביצי איל ושור. לשון אחר דם ביצים המוזרות שנתאדמו מחמת חמימות שישבה עליהן התרנגולת:

אין חייבין עליהן. כרת שאין כרת אלא בדם הנפש דכתיב (ויקרא יז) כי נפש כל בשר דמו היא כל אוכליו יכרת:

גמ' טומאה קלה. טומאת אוכלין בכביצה:

טומאה חמורה. כשהיא נבלה מטמאה במשא. ויש בהן איסור קודם שחיטה והיתר לאחר שחיטה:



שולי הגליון


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף