רש"י/כריתות/כא/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י רש"ש |
אוציא דם שרצים שאין בהן טומאה חמורה. שאין שרצים מטמאין אדם לטמא בגדים:
שכולו היתר. מפרש לקמן (ע"ב):
לעוף ולבהמה. למה נאמרו שניהם שהרי מאחד מהן הייתי דן כעין הפרט:
אי מה עוף כו'. כלומר אם לא נאמר אלא עוף הייתי אומר מה עוף שאין בו כלאים. מפרש לקמן כלאי הצמר דנוצת העוף אין בהן משום כלאים:
אף בהמה שאין. בצמרה כלאים כגון שור ועז חייבין על דמן אבל לא על דם צאן שהרי בצמרן כלאים:
אף עוף שאינו באם על הבנים. כגון עוף טמא שאינו טעון שילוח חייבין על דמו אבל עופות טהורין לא:
דבי ר' ישמעאל דדייני כללי ופרטי כי האי גוונא. בשלהי אלו טרפות (חולין סו.) ואף על גב דלא דמי כללא קמא לכללא בתרא:
לאתויי כוי. וחיה לא איצטריך לרבות דחיה בכלל בהמה בפרק בהמה המקשה (שם עא.) כדמפרש רבי יוחנן לקמיה:
איצטריך קרא למיסר ספיקא. בתמיה. דלמאי מדמינן ליה אי לחיה דמה אסור אי לבהמה דמה אסור:
נבלתו מנלן. איסור אכילת נבלתו מנלן:
בכף הירך תלייה רחמנא. דכל דאית ליה כף שקורין פולפ"א נוהג בו גיד הנשה והאי דאינו נוהג בעוף בפרק גיד הנשה (שם דף צב:) מפרש דלא עגיל כף דידיה:
טומאתו. שתטמא נבלתו:
צריכין מחשבה והכשר גרסינן במסכת עוקצין:
תעשה חתיכה שלו מחשבה. דכיון דחתכיה אחשביה דאי נגעה ביה טומאה מקבל טומאה:
נבלת בהמה בכל מקום. ואפילו בשווקים שיש שם רוב עם צריכה מחשבה לאכילה לקבל טומאת אוכלין הואיל דאין דרך לאוכלה:
וכן נבלת עוף טהור בכפרים. שהעם מועטים צריכין מחשבה לטומאת אוכלין:
ואין צריכין הכשר. משום דמטמאין טומאה חמורה דנבלת בהמה מטמאה במשא ונבלת עוף טהור מטמא בגדים אבית הבליעה ואמרינן לקמן דכל שסופו לטמא טומאה חמורה אינו צריך הכשר:
הכא לא גרסינן והחלב ואף על גב דתנינא לה גבי שווקים דמשמע הא בכפרים צריך מחשבה לא תנן ליה ברישא דלא מיתני ליה אינו צריך הכשר דאי בחלב נבלה צריך הכשר דאינה מטמאה טומאה חמורה ואי בחלב דשחוטה כיון דבכפרים קאי לא מיתכשר בדם שחיטה דהכשר דקודם מחשבה לאו הכשר הוא כדאמרינן בהעור והרוטב (חולין קכח.) עולשין שליקטן לבהמה ונמלך עליהן לאדם צריכים הכשר שני משנה זו בשילהי מסכת עוקצין:
נבלת בהמה טהורה בכל מקום. ואפילו בכפרים שהעם מועט אינן צריכין מחשבה דסתמא למאכל עובדי כוכבים עומדת וכן נבלת עוף טהור:
וחלב בהמה וחיה בשווקים. שהעם מרובין:
אינן צריכין מחשבה ולא הכשר. דנבלת בהמה ועוף מטמאין טומאה חמורה וחלב בחלב שחוטה קמיירי שהרי הוכשר בדם שחיטה:
והא היא גופה טמאה היא. טומאת נבילות:
בפחות מכזית. ליכא טומאת נבילות וכי חשיב עליה לאכילה מצטרף לבהדי אוכלין פחות מכביצה לטומאת אוכלין:
אי הכי. דפחות מכזית הוא ולא אתי לעולם לידי טומאת נבילות ניבעי נמי הכשר דהא תנא דבי רבי ישמעאל כו':