רש"י/כריתות/טו/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ישנים רש"ש |
גמ' שחטה ואת בת בתה. לא עבד איסורא:
ואחר כך שחט את בתה. של ראשונה עכשיו נמצא ששחט ב' איסורים ראשונה אותו ואת בנו שלישית ושניה בנו ואותו דבנו שניה ואותו שלישית והילכך סופג פ' לסומכוס אף על גב דשם אחד הן:
דגופין מוחלקין. שמחמת ראשונה ושניה באו אלו שני איסורים על השלישית אבל הכא אין גופין מוחלקין:
דלמא כדר' אבהו. אבל הכא אע"ג דעל ידי בתה ובת בתה ובת בנה נאסרה הזקנה עליו ג' איסורים ואין גופין מוחלקין בה:
זמה אחת. דאינו חייב על אשה ובתה ובת בתה ובת בנה בביאה אחת כמתני' אלא אחת והיינו חמותו ואם חמותו ואם חמיו:
מתני' באיטליז. שוק:
עמאום. שם העיר:
הבא על אחותו כו'. מפרש בגמ':
גמ' הרי שמות מוחלקין. שג' לאוין מוחלקין בהו:
שמות. לאוין:
שם א'. לנדה לא תקרב:
שהיא אחות אביו. כדמפרש לקמי' ברשיעא בר רשיעא:
ערות אחותו גלה. מפרש בפ"ק (לעיל ב:) דאייתר ליה להא דרשא:
בא עליה. על אחת מכל העריות וחזר ובא עליה בהעלם אחת:
בבא על ה' נשים נדות. בהעלם אחת:
הואיל והוא גרם להן. להביא כל אחת חטאת דהיינו ה' חטאות הלכך הוא נמי מייתי ה' חטאות אבל ה' ביאות בערוה אחת בהעלם א' היא נמי לא מתיא אלא חד וכן הוא:
הוא בהעלם אחת. בין [בא] ה' ביאות בה' עריות בין ה' ביאות על כל אחת:
והן ה' העלמות. שנודע לכל אחת בין כל ביאה וביאה מביאותיו הוא אינו חייב אלא אחת על כל אחת והיא על כל אחת ואחת חייבת ה' דהיינו על כל ביאה וביאה. אלמא אף על גב דהוא גרם לכל אחת להביא ה' חטאות לא בעי הוא למייתי על כל חדא אלא אחת:
ואית ספרים דכתיב בהו הוא בהעלם אחת והיא בה' העלמות ובערוה אחת מיירי לשון נקייה הוא ויש"ר כח"ו:
קצר. כגרוגרת בשבת וזה השיעור חזר וקצר בהעלם א' מה לי אמר רבי אליעזר:
שתי ביאות א"א לערב. הילכך חשיבי [אבל] קצירת שתי גרוגרות אפשר לערב ולקצור בבת אחת:
ר' אליעזר מחייב על ולדי מלאכות במקום אבות מלאכות. שאם עשה אב ותולדה בהעלם אחת חייב שתים הא אב ואב כגון קצר וקצר דזו וזו אב מלאכה פטור מן אחת:
הכא במאי עסקינן. הא דקתני רבי אליעזר כו' דדייקינן מינה הא אב ואב פטור:
בדלית. טרייל"א של גפן היא:
המודלית על גבי תאנה. ותאנים בתאנה ואין ענבים בגפן והיה צריך לבצור הגפן להסקה וקצץ בבת אחת פרי התאנה וזמורת הגפן דחייב שתים חדא אפרי דתאנה דהיינו קוצר וחדא אזמורה דתולדה דקוצר דקיימא לן שבת (דף עג:) זומר וצריך לעצים תולדה דקוצר היא משום הכי חייב שתים אף על גב דבבת אחת הואיל ושמות מוחלקין זה אב וזו תולדה וגופין מוחלקין דשני אילנות הן:
דכוותה גבי קצר וקצר. דדייקינן הא אב ואב פטור כגון שקצר שתי גרוגרות בבת אחת דהשתא לאו תרתין הוא דעבד ובבת אחת עשאן גופין ושמות מוחלקין נמי ליכא אבל קצר וחזר וקצר דתרתין מלאכות עבד בהעלם אחת מחייב ר' אליעזר:
מתני' אבר המדולדלת בבהמה. תלוש רובה ומעורה במקצת:
מהו. שיטמא משום אבר מן החי כאילו נתלש לגמרי דקיימא לן בהעור והרוטב (חולין קכח:) דאבר מן החי מטמא כנבלה:
אבר. הנתלש מן האדם לגמרי מטמא כמת בפרק העור והרוטב (שם קכט:) והמדולדלת שדבוק קצת טהור: