רש"י/חולין/צו/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א בית מאיר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
להני שמעתתא. דשרי איסור בטביעות עינא:
בטביעות עינא דקלא. שנתן דעתו להכירה בקול ומאבידה[1] לא ילפינן דהתם משום חימוד הממון חיישינן דלמא משקר דאמר מר (מכות דף כג:) גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן[2]:
תדע. דטביעות עינא עדיפא:
פלניא דהכי סימניה. פלוני הרג את הנפש ואין אנו מכירין בו מעולם אלא סימנין כך וכך היו בגופו ובכליו של הורג:
טביעות עינא אית לן בגויה. ומכירין אנו בו:
ואילו אית ליה. לשליח:
טביעות עינא בגויה. שמכירו:
מתני' שיטול את כולו. יחטט אחריו וסתם משנה ר"מ דאמר (דף צב:) חטיטה בעי:
אכלו ואין בו כזית. משום דבריה הוא וחייב בכל שהוא וכדאמרינן במסכת מכות (דף יג.) אי אתם מודים לי באוכל נמלה כל שהוא שהוא חייב אמרו לו מפני שהיא כברייתה:
אינו סופג אלא ארבעים. דאינו נוהג אלא באחת:
גמ' בר פיולי. כך שמו:
גאים ליה. כרבי יהודה לא היה מחטט אלא גומם מלמעלה:
אמר ליה לא תירתת. לא בע"ה ולא ברשע אני חושדך:
דאורי לך. לעשות כן כרבי יהודה אורי לך:
ומאי דשייר דרבנן לר"מ. דמדרבנן הוא דבעי רבי מאיר חטיטה:
שעל הכף. דאע"פ שהגיד ארוך אין אסור אלא מה ששוכב על הכף:
כף. בשר הסובב את הקולית ודבוק לעצם והגיד הארוך שוכב מקצתו על גבי אותו בשר:
אמר רב פפא כתנאי. כדמפרש ואזיל דרבנן אית להו דשמואל ורבי יהודה לית ליה דשמואל: סתם אכילה בכזית:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |