רש"י/חולין/פו/ב

רש"י חולין פו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואיתרע ליה רובא. אלמא אמרינן הכי וה"נ למה לי רוב:

ומשני אם אמרו ספק טומאה לטהר. ע"י חזקה ומיעוט:

יאמרו ספק איסור להתיר. הילכך אי לאו דרוב מעשיהם מקולקלין דאיכא רובא וחזקה לא היה מתיר לשחוט אחריהם דר"מ חייש למיעוטא ושמא יפה שחטו:

הי מינייהו דאחריתא. איזו מן ההוראות אחרונה דסמכינן עליה דנימא הדר ביה מקמייתא:

ואתי לאיטרודי. שמא לא תהא ברור השמועה לאותם שבפנים להשיב לשואל ואם הייתם שם הייתם אומרים אותה:

לא שבקתון דאישייליה. לא הייתי יודע שהיתה שאלה זו בפנים בעודי אצל רבי אבא והייתי שואלו:

ת"ש דשלח רבי אלעזר. הוו יודעים שהורה רבי כרבי מאיר והאחרת לא חש להודיעם:

מתני' שחט מאה חיות כו'. מפרש טעמייהו בברייתא בגמרא:

גמ' כל משמע חיה. הכל משמע:

בין מרובה. חיות הרבה:

בין מועטת. אחת:

חיה או עוף. הפסיק זה מזה להטעין כסוי לכל אחד ואחד:

מיבעי ליה לחלק. דאי לאו או הוה אמינא אין צריך כסוי אלא א"כ שחט שניהן:

לענין ברכה. על השחיטה אין צריך לברך לאחר כסוי:

קאים עלייהו. משמש בסעודה היה:

הב ליבריך. מזוג כוס לברכת המזון וחזרו ונמלכו ואמרו מזוג לשתות:

כיון דאמר הב ליבריך. גליא בדעתיה דגמרה סעודתא ואסור לשתות עד שיברך לפניו שאין מצטרפת לסעודה ראשונה:

כיון דאיטפל לכסוי. הפסקה היא מלשחוט וכי הדר שחיט איחייב ליה בברכה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף