רש"י/חגי/א
|
|
א
בשנת שתים לדריוש. הוא דריוש מלך פרס שהיה אחר אחשורוש ומצינו במדרש ויקרא רבה שבנה של אסתר היה ובימי כורש הראשון עלו זרובבל ויהושוע הכהן מבבל לירושלים ברשיון כורש שנאמר (עזרא ט) מי בכל עמו וגו' ועמדו צרי יהודה ובנימין ושלחו איגרותיה' לכורש לצוות לבטל מלאכת בית המקדש שהתחילו (וצוה ובטלום) מיום ההוא בטלו כמפורש (בעזרא א) באדין בטילת עבידת בית אלהנא וגו' ובטלה שלש שנים שמלך כורש וארבע עשרה של אחשורוש ושנה הראשונה של דריוש בנו ובשנת שתים נאמרה נבואה זו לחגיי לזרזם לחזור ולבנות במלאכה ולא יראו כי לא יבטלום העכו"ם שהקב"ה יצליחם:
ב
העם הזה אמרו. לפי שבטלו אויביהם על ידיהם בראשונה סבורים הם שלא אקיים את דברי שאמרתי לפי מלאת לחרבות ירושלים ע' שנה ולא יבא עוד עת ביתי להבנות אמור להם שבא עתה העת אבל עת הראשון לא היה אלא לפקידה למלאות תחילת מלכות בבל שבעים שנה וכן היתה לסוף שבעים שנה נפקדו לעלות ע"פ כורש אבל בניין הבית נתלה בחורבות ירושלים שבימי צדקיהו שהיה מאוחר י"ח שנה למלכות בבל כדאמר מר (מגילה יא) גלו בי"ח גלו בי"ט ועתה מלאו הי"ח שנה:
ד
העת לכם. לא תימא. לפיכך נקוד הה"א בפתח:
ספונים. מכוסים בנסרי ארזים, כמו "ויספון את הבית" (מ"א ו ט), "וספון (את הבית) בארז" (מ"א ז ג עיין שם), וכן ת"י: "הכדין כשר לכון דאתון יתבין בבתיא די מטללין בנסרי דארזיא ובית מקדשא הדין חרוב":
ה
על דרכיכם. על עסקיכם שאתם רואין שאין במעשה ידיכם ברכה כמו שהוא אומר זרעתם הרבה והבא מעט כל זה בשביל חורבן ביתי הוא:
ו
והבא מעט. בעוון בכורים שבטלו:
אכול ואין לשבעה. בעון ביטול מנחות:
שתו ואין לשכרה. שניטל טעם היין לפי שבטלו הנסכים:
לבוש ואין לחום לו. בעון בגדי כהונה שבטלו:
והמשתכר משתכר אל צרור נקוב. כל ריוח שאתם עושים הולך וכלה כנותן מעותיו בקשר בגד נקוב:
ח
ואכבדה. חסר ה"א כנגד חמשה דברים שהיו במקדש ראשון ולא היו במקדש שני ארון אורים ותומים ואש ושכינה ורוח הקודש כדאיתא במסכת יומא:
ט
פנה אל הרבה. עד הנה הייתם סבורים להביא מן השדה הרבה והבאתם מעט:
ונפחתי בו. אבי' עליו מכת רקבון ותולעת:
ונפחתי. לשון נופח באש פחם (ישעיה נד):
י
עליכם כלאו שמים. על חוביכון:
כלאו. מנעו:
יד
ויבאו ויעשו מלאכה. התחילו מסתתין באבנים ומנסרין עצים בששי בעשרים וארבעה לחודש ובשביעי בעשרים ואחד היה דבר ה' אל חגי: