רש"י/זבחים/ס/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
לדף הבבלי דיוני הלומדים על מפרשי הדף תוספות קרן אורה רש"ש |
ע"פ כתבי יד, דפוסים מוקדמים וחידושי רבותינו. החפץ לעיין או להעתיק מתוך
גירסת דפוס וילנא המקובלת יעיין נא בגירסת וילנא בקישור זה
משפת מזבח ולמעלה. למעלה מן המזבח היה גובהן חמש אמות:
משפת סובב ולמעלה. עד מקום הקרנות ולמטה הימנו שש אמות וגובה הקרנות אמה:
ור' יהודה דאמר דברים ככתבן כי גמיר גזירה שוה דרבוע רבוע ברוחבה הוא דגמיר למימר[1] דמאמצעיתו מודד וממזבח דיחזקאל גמיר לה וכדלעיל:
ולר' יהודה. נהי נמי דדברים ככתבן הא קא מיתחזי כהן דהא גובה המזבח שלש וקלעים אינן אלא חמש וכהן עצמו שלש אמות נמצא ראשו למעלה מן הקלעים:
בשלמא לר' יהודה היינו דכתיב קדש המלך וגו' שהוצרך לקדש כל הרצפה בשירי מנחה ובשיר[2] כדאמרינן בשבועות (דף יד.):
מאי קדש את תוך החצר:
ומשני קידשה לשם עזרה להעמיד בו בניין[3] למזבח:
בשלמא לר' יוסי. דאמר של שלמה גדול ושל משה קטן:
היינו דכתיב קטן. אמזבח הנחשת והכי קאמר העמיד מזבח אבנים כי מזבח הנחשת קטן וננס ופסלו מאותו היום והלאה וגנזו:
אלא לר' יהודה. דאמר כולה רצפה קדש דאף מזבח שלמה קטן הוה:
מאי שנא דכתיב קטן אדנחשת:[4]
הכי קאמר כו'. ומשום דחלופי מזבח הנחשת הוה קרי ליה מזבח הנחשת ובדברי הימים (ב ד) קרי ליה בהדיא הכי ויעש המלך מזבח הנחשת עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב ואמקום המערכה קאי:
במאי קמיפלגי. ר' יוסי דגמיר גזירה שוה ממזבח הזהב ור' יהודה דגמיר לה משל יחזקאל:
כלי מכלי. מזבח הנחשת ומזבח הזהב כלים הן[5]:
מודה ר' יהודה בדמים. דאע"ג דאמר ר' יהודה כל העזרה מקודשת הני מילי להקטיר חלבים אבל לזריקת דמים לא:
מדם התערובת. של פסחים מעל הריצפה:
בגינו. בשבילו:
וכי אצל המזבח אכלו. והלא כל העזרה[6] כשירה לכך דכתיב במנחה בחצר אהל מועד יאכלוה (ויקרא ו ט)[7]:
קדש קדשים. בגזירה שוה דקדש קדשים ילפי מהדדי:
משום שלשה זקנים. דבר אחד מפי כל זקן וזקן[8]: