רש"י/זבחים/נה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(המשך הגהה ע"פ כת"י עד ד"ה שני פשפשין) |
(מראה מקום) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
</noinclude> | |||
'''במאי קמיפלגי.''' מאי קמרבי ת"ק בחד מהנך קראי דמייתי צפון מק"ו דאתא רבי אליעזר למימר לא תרבייה מיניה דקרא לצפון איצטריך: | '''במאי קמיפלגי.''' מאי קמרבי ת"ק בחד מהנך קראי דמייתי צפון מק"ו דאתא רבי אליעזר למימר לא תרבייה מיניה דקרא לצפון איצטריך: | ||
| שורה 21: | שורה 19: | ||
'''מוגף.''' סגור ולא נעול כמו הגפת דלתות {{ממ|[[בבלי/ערכין/יא/ב|ערכין דף יא:]]}}: | '''מוגף.''' סגור ולא נעול כמו הגפת דלתות {{ממ|[[בבלי/ערכין/יא/ב|ערכין דף יא:]]}}: | ||
'''וילון.''' פרוש<ref>בכי"פ '''פרוכת''' {{ממ|בכי"י נשמט כל הדבור}}.</ref> כנגד הפתח מי הוי כנעול או לא: | '''וילון.''' פרוש<ref>בכי"פ '''פרוכת''' {{ממ|בכי"י נשמט כל הדבור}}, ונ' טעות.</ref> כנגד הפתח מי הוי כנעול או לא: | ||
'''הוא עצמו.''' וילון עצמו אינו חשוב אלא כפתח פתוח דלצניעותא בעלמא עביד: | '''הוא עצמו.''' וילון עצמו אינו חשוב אלא כפתח פתוח דלצניעותא בעלמא עביד: | ||
| שורה 27: | שורה 25: | ||
'''גובהא.''' כגון תל או עץ מוטל כנגד הפתח מפסיק בין פתח לשחיטה: | '''גובהא.''' כגון תל או עץ מוטל כנגד הפתח מפסיק בין פתח לשחיטה: | ||
'''שני פשפשין היו בבית החליפות.''' שהאולם עודף על רוחב ההיכל לצפון ולדרום ט"ו אמה לכל צד וארכו | '''שני פשפשין היו בבית החליפות.''' שהאולם עודף על רוחב ההיכל לצפון ולדרום ט"ו אמה לכל צד וארכו מן המזרח למערב אינו אלא י"א ובכותל המערבי של אותו עודף היו חלונות לגנוז סכינין מבחוץ ולכן קרוי החצר כנגדו עד כותל מערבי של העזרה בית החליפות ובאותן שני כתלים היו שני פתחים קטנים והכי נמי תניא לה בתוספתא בהדיא ר' יוסי בר' יהודה אומר שני פשפשין היו בבית החליפות ופתוחין למערב וקסבר אולם נמי קרוי אהל מועד: | ||
'''להכשיר את כל העזרה.''' את כל שאר העזרה | '''להכשיר את כל העזרה.''' את כל שאר העזרה שאינה בכלל לפני אהל מועד על ידי פתח ראשון והוו צידי צדדין כגון מכנגד זוית כותל האולם ולמערב בצפון ובדרום לצד בית החליפות ובית החליפות עצמו<ref>בכי"פ לצד בית החליפות '''עצמן''', ונראה ש"ובית החליפות" נשמט בטעות והנכון כבפנים, דכוונת רש"י שבין השטח שלצד כותלי האולם בין השטח העודף על רוחב ההיכל שהוא "בית החליפות" היו נחשבין צדי צדדין אי לאו לפשפשין.</ref> ואלו שני פשפשין מכשירין כל בית החליפות לארכו ולרחבו דקרינא ביה מהשתא לפני ולקמיה פריך האיכא צדדין: | ||
''' | '''{{עוגן1|ולאכילת}} קדשי קדשים.''' קס"ד השתא דלאכילה נמי בעינן לפני ולקמן אמרינן סמי מכאן אכילה<ref>עי' [[חק נתן/זבחים/נו/א|ס' חק נתן]] {{ממ|לקמן נ"ו ע"א, הובא ב[[שלום רב - ביאורים/זבחים/נו/א|ס' שלום רב]]}} דלשי' התוס' בשבועות קיי"ל למסקנא דלאכילה בעינן לפני ומה דאי' בגמ' להלן דחויי בעלמא נינהו.</ref>: | ||
'''ה"ג מאי לאו דאיכא קמייהו | '''ה"ג מאי לאו דאיכא קמייהו גובהא שמנה.''' שהיה כנגדן תל גבוה שמנה וש"מ גובהא לא פסיל: | ||
'''לא דגביהי אינהו שמנה.''' גובהן של פתחים ח' אמות: | '''לא דגביהי אינהו שמנה.''' גובהן של פתחים ח' אמות: | ||
'''פשפשין שאני.''' שהן פתחים קטנים ואין משמשין כניסה ויציאה אלא לאכשורי בשמא בעלמא: | '''פשפשין שאני.''' שהן פתחים קטנים ואין משמשין כניסה ויציאה אלא לאכשורי בשמא<ref>בכי"פ '''בשם פתחין''' ובכי"י '''בשלמים''' (וכ"ה בש"מ) ועה"ג כבפנים בשם נ"א.</ref> בעלמא: | ||
''' | '''והאיכא צדדין.''' היינו אויר שבין כותל אולם לכותל עזרה לדרום ולצפון דהוו להו אחורי אותם פתחים ולא הוו<ref>בכי"פ '''היו''', ובכי"י '''הוה'''.</ref> לפני: | ||
'''דפתח להו בקרן זוית.''' של אולם מקצת הפתח פונה לצפון ומקצתו למערב וכן בדרום: | '''דפתח להו בקרן זוית.''' של אולם מקצת הפתח פונה לצפון ומקצתו למערב וכן בדרום: | ||
'''אחורי בית | '''אחורי בית הכפורת.''' י"א אמה היו אויר <ref>מחומת היכל {{ממ|ש"מ}}.</ref>עד חומת העזרה למערב:<ref>בדפו"א נוסף ציור: | ||
[[קובץ:ציור_לרש"י_זבחים_נה_ב.png]] | |||
וכעי"ז נוסף בכי"פ {{ממ|ושם מתואר רק צורת הפשפשין היוצאין לעזרה מן האולם, וממה דליתא תיבת "כזה" יש להניח שהציור אינו מרש"י}}. | |||
</ref> | |||
'''מאי.''' במאי מתכשר לשחיטה דקאמר כל העזרה כשרה: | '''מאי.''' במאי מתכשר לשחיטה דקאמר כל העזרה כשרה: | ||
'''לול.''' כמין חלון פתוח מן התא שאחורי בית | '''לול.''' כמין חלון פתוח מן התא שאחורי בית הכפורת לאויר עזרה: | ||
''' | '''והיינו דכתיב שנים לפר בר.''' בספר עזרא<ref>כדאי' ב[[בבלי/בבא בתרא/טו/א|ב"ב טו.]] דעזרא כתב יחס של דברי הימים עד לו {{ממ|בארות המים}}.</ref> {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/כו#יח|ד"ה א כו]]}} משתעי במספר השומרים שהעמידו במקדש לכל הפתחין וקאמר שני שומרים העמיד[ו]<ref>כ"ה בדפו"א וכנדצ"ל {{ממ|וכנ' כן הגיה בש"מ}}. בד"ו וכי"פ '''העמדתי'''.</ref> לפר בר והיינו לאותו לול: | ||
''' | '''כמאן דאמר כלפי לבר גרסינן.''' כלפי חוץ אחורי כל כותלי ההיכל וקדש קדשים: | ||
< | '''אין חייבין משום טומאה.''' הנכנס טמא להר הבית אינו חייב אלא אם כן נכנס לתוך היקף חלל העזרה והוא היה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה כדתנן במסכת מדות {{ממ|[[בבלי/מדות/לה/א|דף לה.]]}} למעוטי הנכנס ללשכות הבנויות חוצה לו ופתוחות לתוכו שלא נתקדשו בקדושת עזרה בשירי מנחה ובשיר של פגעים ובאורים ותומים שמקדשין בהן את העזרה<ref>"את העזרה" ליתא בכי"י {{ממ|ובכי"פ ליתא תיבת "את"}}.</ref> ובתהלוכות סביב כדאמרינן בשבועות {{ממ|[[בבלי/שבועות/יד/א|דף יד.]]}}: | ||
{{שולי הגליון}} | |||
<noinclude> | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־20:32, 10 באוגוסט 2021
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
לדף הבבלי
דיוני הלומדים על מפרשי הדף תוספות קרן אורה רש"ש |
ע"פ כתבי יד, דפוסים מוקדמים וחידושי רבותינו. החפץ לעיין או להעתיק מתוך
גירסת דפוס וילנא המקובלת יעיין נא בגירסת וילנא בקישור זה
במאי קמיפלגי. מאי קמרבי ת"ק בחד מהנך קראי דמייתי צפון מק"ו דאתא רבי אליעזר למימר לא תרבייה מיניה דקרא לצפון איצטריך:
דניבעי פתח אהל מועד. כדאמרי' לקמן שאם אין שם פתח כגון קודם שיפתחו הדלתות וקודם שיעמידו הלוים את המשכן ולאחר שפירקוהו לא היה שוחט:
וחד להכשיר צדדין. כל רוחב העזרה דלא תימא כנגד הפתח דוקא להכי הדר כתיב לפני ולא כתיב פתח וכל האויר בכלל לפני דלא כתיב כנגד:
וחד לפסול צידי צדדין. כגון לשכות ואפילו תוכן קדש פסולות לשחיטה כדלקמן דלא תימא מדפתח לאו דוקא לפני נמי לאו דוקא אלא שיהא אהל מועד נטוי להכי הדר כתיב לפני למימרא דדוקא הוא ולא לשכות:
וצפון לא איצטריך קרא. דמק"ו אתי:
וחד להכשיר צפון. דק"ו מעוטי ממעט ליה לאידך גיסא וק"ו דרבנן לא דריש דאיכא למימר להאי קבע צפון ולהאי שאר רוחות דמאי קדושתיה דצפון מדרום אלא דקביעות מקום בעלמא הוא:
וצידי צדדין. לפסול לא איצטריך קרא אחרינא דלפני כתיב בקרא קמא:
לשון פתח אינו אלא החלל והפותח ונועל קרוי דלת:
מוגף. סגור ולא נעול כמו הגפת דלתות (ערכין דף יא:):
וילון. פרוש[1] כנגד הפתח מי הוי כנעול או לא:
הוא עצמו. וילון עצמו אינו חשוב אלא כפתח פתוח דלצניעותא בעלמא עביד:
גובהא. כגון תל או עץ מוטל כנגד הפתח מפסיק בין פתח לשחיטה:
שני פשפשין היו בבית החליפות. שהאולם עודף על רוחב ההיכל לצפון ולדרום ט"ו אמה לכל צד וארכו מן המזרח למערב אינו אלא י"א ובכותל המערבי של אותו עודף היו חלונות לגנוז סכינין מבחוץ ולכן קרוי החצר כנגדו עד כותל מערבי של העזרה בית החליפות ובאותן שני כתלים היו שני פתחים קטנים והכי נמי תניא לה בתוספתא בהדיא ר' יוסי בר' יהודה אומר שני פשפשין היו בבית החליפות ופתוחין למערב וקסבר אולם נמי קרוי אהל מועד:
להכשיר את כל העזרה. את כל שאר העזרה שאינה בכלל לפני אהל מועד על ידי פתח ראשון והוו צידי צדדין כגון מכנגד זוית כותל האולם ולמערב בצפון ובדרום לצד בית החליפות ובית החליפות עצמו[2] ואלו שני פשפשין מכשירין כל בית החליפות לארכו ולרחבו דקרינא ביה מהשתא לפני ולקמיה פריך האיכא צדדין:
ולאכילת קדשי קדשים. קס"ד השתא דלאכילה נמי בעינן לפני ולקמן אמרינן סמי מכאן אכילה[3]:
ה"ג מאי לאו דאיכא קמייהו גובהא שמנה. שהיה כנגדן תל גבוה שמנה וש"מ גובהא לא פסיל:
לא דגביהי אינהו שמנה. גובהן של פתחים ח' אמות:
פשפשין שאני. שהן פתחים קטנים ואין משמשין כניסה ויציאה אלא לאכשורי בשמא[4] בעלמא:
והאיכא צדדין. היינו אויר שבין כותל אולם לכותל עזרה לדרום ולצפון דהוו להו אחורי אותם פתחים ולא הוו[5] לפני:
דפתח להו בקרן זוית. של אולם מקצת הפתח פונה לצפון ומקצתו למערב וכן בדרום:
אחורי בית הכפורת. י"א אמה היו אויר [6]עד חומת העזרה למערב:[7]
מאי. במאי מתכשר לשחיטה דקאמר כל העזרה כשרה:
לול. כמין חלון פתוח מן התא שאחורי בית הכפורת לאויר עזרה:
והיינו דכתיב שנים לפר בר. בספר עזרא[8] (ד"ה א כו) משתעי במספר השומרים שהעמידו במקדש לכל הפתחין וקאמר שני שומרים העמיד[ו][9] לפר בר והיינו לאותו לול:
כמאן דאמר כלפי לבר גרסינן. כלפי חוץ אחורי כל כותלי ההיכל וקדש קדשים:
אין חייבין משום טומאה. הנכנס טמא להר הבית אינו חייב אלא אם כן נכנס לתוך היקף חלל העזרה והוא היה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה כדתנן במסכת מדות (דף לה.) למעוטי הנכנס ללשכות הבנויות חוצה לו ופתוחות לתוכו שלא נתקדשו בקדושת עזרה בשירי מנחה ובשיר של פגעים ובאורים ותומים שמקדשין בהן את העזרה[10] ובתהלוכות סביב כדאמרינן בשבועות (דף יד.):
- ↑ בכי"פ פרוכת (בכי"י נשמט כל הדבור), ונ' טעות.
- ↑ בכי"פ לצד בית החליפות עצמן, ונראה ש"ובית החליפות" נשמט בטעות והנכון כבפנים, דכוונת רש"י שבין השטח שלצד כותלי האולם בין השטח העודף על רוחב ההיכל שהוא "בית החליפות" היו נחשבין צדי צדדין אי לאו לפשפשין.
- ↑ עי' ס' חק נתן (לקמן נ"ו ע"א, הובא בס' שלום רב) דלשי' התוס' בשבועות קיי"ל למסקנא דלאכילה בעינן לפני ומה דאי' בגמ' להלן דחויי בעלמא נינהו.
- ↑ בכי"פ בשם פתחין ובכי"י בשלמים (וכ"ה בש"מ) ועה"ג כבפנים בשם נ"א.
- ↑ בכי"פ היו, ובכי"י הוה.
- ↑ מחומת היכל (ש"מ).
- ↑ בדפו"א נוסף ציור:
וכעי"ז נוסף בכי"פ (ושם מתואר רק צורת הפשפשין היוצאין לעזרה מן האולם, וממה דליתא תיבת "כזה" יש להניח שהציור אינו מרש"י).
- ↑ כדאי' בב"ב טו. דעזרא כתב יחס של דברי הימים עד לו (בארות המים).
- ↑ כ"ה בדפו"א וכנדצ"ל (וכנ' כן הגיה בש"מ). בד"ו וכי"פ העמדתי.
- ↑ "את העזרה" ליתא בכי"י (ובכי"פ ליתא תיבת "את").
