רש"י/ויקרא/כג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png כג

ב

דבר אל בני ישראל, מועדי ה'. עשה מועדות שיהיו ישראל מלמדין בהם, שמעברים את השנה על גליות שנעקרו ממקומן לעלות לרגל ועדין לא הגיעו לירושלים (ספרא):

ג

ששת ימים. מה ענין שבת אצל מועדות, ללמדך שכל המחלל את המועדות מעלין עליו כאלו חלל את השבתות, וכל המקים את המועדות מעלין עליו כאלו קים את השבתות (שם):

ד

אלה מועדי ה'. למעלה מדבר בעבור שנה וכאן מדבר בקדוש החדש:

ה

בין הערבים. משש שעות ולמעלה (שם):

פסח לה'. הקרבת קרבן ששמו פסח:

ח

והקרבתם אשה וגו'. הם המוספין האמורים בפרשת פינחס, ולמה נאמרו כאן, לומר שאין המוספין מעכבין זה את זה:

והקרבתם אשה לה'. מכל מקום, אם אין פרים הבא אילים, ואם אין פרים ואילים הבא כבשים (שם):

שבעת ימים. כל מקום שנאמר שבעת שם דבר הוא, שבוע של ימים, שטי"נא בלעז, וכן כל לשון שמונת ששת חמשת שלושת:

מלאכת עבדה. אפלו מלאכות החשובות לכם עבודה וצרך, שיש חסרון כיס בבטלה שלהן, כגון דבר האבד, כך הבנתי מת"כ, דקתני יכול אף חלו של מועד יהא אסור במלאכת עבודה וכו':

י

ראשית קצירכם. שתהא ראשונה לקציר (ספרא):

עמר. עשירית האיפה כך היתה שמה, כמו וימדו בעמר (שמות טז):

יא

והניף. כל תנופה מוליך ומביא מעלה ומוריד, מוליך ומביא לעצר רוחות רעות, מעלה ומוריד לעצר טללים רעים (מנחות ס"ב):

לרצנכם. אם תקריבו כמשפט זה יהיה לרצון לכם:

ממחרת השבת. ממחרת יום טוב הראשון של פסח, שאם אתה אומר שבת בראשית אי אתה יודע איזהו (ספרא. מנחות ס"ו):

יב

ועשיתם, כבש. חובה לעמר הוא בא:

יג

ומנחתו. מנחת נסכיו:

שני עשרנים. כפולה היתה:

ונסכו יין רביעת ההין. אע"פ שמנחתו כפולה אין נסכיו כפולים:

יד

וקלי. קמח עשוי מכרמל רך שמיבשין אותו בתנור:

וכרמל. הן קליות, שקורין גרניי"ליש:

בכל משבתיכם. נחלקו בו חכמי ישראל, יש שלמדו מכאן שהחדש נוהג בחוצה לארץ, וי"א לא בא אלא ללמד שלא נצטוו על החדש אלא לאחר ירשה וישיבה, משכבשו וחלקו (קידושין ל"ז):

טו

ממחרת השבת. ממחרת יום טוב:

תמימת תהיינה. מלמד שמתחיל ומונה מבערב, שאם לא כן אינן תמימות (ספרא. מנחות ס"ו):

טז

השבת השביעת. כתרגומו שבועתא שביעתא:

עד ממחרת השבת השביעת תספרו. ולא עד בכלל, והן ארבעים ותשעה יום:

חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'. ביום החמשים תקריבוה, ואומר אני זה מדרשו, אבל פשוטו עד ממחרת השבת השביעת שהוא יום חמשים תספרו, ומקרא מסרס הוא:

מנחה חדשה. היא המנחה הראשונה שהובאה מן החדש, וא"ת הרי קרבה מנחת העמר אינה כשאר כל המנחות, שהיא באה מן השעורים (מנחות י"ד):

יז

ממושבתיכם. ולא מחוצה לארץ (ספרא):

לחם תנופה. לחם תרומה, המורם לשם גבוה, וזו היא המנחה החדשה האמורה למעלה:

בכורים. ראשונה לכל המנחות, אף למנחת קנאות הבאה מן שעורים לא תקרב מן החדש קדם לשתי הלחם (שם):

יח

על הלחם. בגלל הלחם, חובה ללחם (ספרא. מנחות מ"ה):

ומנחתם ונסכיהם. כמשפט מנחה ונסכים המפרשים בכל בהמה בפרשת נסכים, שלושה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל ועשרון לכבש, זו היא המנחה, והנסכים חצי ההין לפר ושלישית ההין לאיל ורביעית ההין לכבש:

יט

ועשיתם שעיר עזים. יכול שבעת הכבשים והשעיר האמורים כאן הם ז' הכבשים והשעיר האמורים בחמש הפקודים, כשאתה מגיע אצל פרים ואילים אינן הם, אמר מעתה אלו לעצמן ואלו לעצמן, אלו קרבו בגלל הלחם ואלו למוספין (שם):

כ

והניף הכהן אתם, תנופה. מלמד שטעונין תנופה חיים, יכול כלם, ת"ל "על שני כבשים" (עי' מנחות ס"ב):

קדש יהיו. לפי ששלמי יחיד קדשים קלים, הזקק לומר בשלמי צבור שהן קדשי קדשים:

כב

ובקצרכם. חזר ושנה, לעבר עליהם בשני לאוין. אמר ר' אבדימי ברבי יוסף, מה ראה הכתוב לתנה באמצע הרגלים, פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויום הכפורים וחג מכאן, , ללמדך שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי, מעלין עליו כאלו בנה בית המקדש והקריב קרבנותיו בתוכו (ספרא):

תעזב. הנח לפניהם והם ילקטו, ואין לך לסיע לאחד מהם (פאה פ"ה):

אני ה' אלהיכם. נאמן לשלם שכר:

כד

זכרון תרועה. זכרון פסוקי זכרונות ופסוקי שופרות (ספרא: ראש השנה ל"ב) לזכר לכם עקדת יצחק שקרב תחתיו איל:

כה

והקרבתם אשה. המוספין האמורין בחמש הפקודים:

כז

אך. כל אכין ורקין שבתורה מעוטים, מכפר הוא לשבים ואינו מכפר על שאינם שבים (ספרא):

ל

והאבדתי. לפי שהוא אומר כרת בכל מקום ואיני יודע מה הוא, כשהוא אומר והאבדתי, למד על הכרת שאינו אלא אבדון:

לא

כל מלאכה וגו'. לעבר עליו בלאוין הרבה, או להזהיר על מלאכת לילה כמלאכת יום:

לה

מקרא קדש. קדשהו בכסות נקיה ובתפלה, ובשאר ימים טובים במאכל ובמשתה ובכסות נקיה ובתפלה (עי' ספרא):

לו

עצרת הוא. עצרתי אתכם אצלי. כמלך שזמן את בניו לסעודה לכך וכך ימים, כיון שהגיע זמנן לפטר, אמר, בני בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד, קשה עלי פרדתכם:

כל מלאכת עבדה. אפלו מלאכה שהיא עבודה לכם, שאם לא תעשוה יש חסרון כיס בדבר.

לא תעשו. יכול אף חלו של מועד יהא אסור במלאכת עבודה, ת"ל "הוא" (שם):

לז

עלה ומנחה. מנחת נסכים הקרבה עם העולה:

דבר יום ביומו. חק הקצוב בחמש הפקודים:

דבר יום ביומו. הא אם עבר יומו בטל קרבנו (עי' ספרא):

לט

אך בחמשה עשר יום, תחגו. קרבן שלמים לחגיגה, יכול תדחה את השבת, ת"ל אך, הואיל ויש לה תשלומין כל שבעה:

באספכם את תבואת הארץ. שיהא חדש שביעי זה בא בזמן אסיפה, מכאן שנצטוו לעבר את השנים, שאם אין העבור, פעמים שהוא באמצע הקיץ או החרף:

תחגו. שלמי חגיגה:

שבעת ימים. אם לא הביא בזה, יביא בזה, יכול יהא מביאן כל שבעה, תלמוד לומר וחגתם אתו , יום אחד במשמע ולא יותר, ולמה נאמר שבעה, לתשלומין (חגיגה ט'):

מ

פרי עץ הדר. עץ שטעם עצו ופריו שוה (סכה ל"ה):

הדר. הדר באילנו משנה לשנה, וזהו אתרוג (שם):

כפת תמרים. חסר וי"ו, למד שאינה אלא אחת:

וענף עץ עבת. שענפיו קלועים כעבותות וכחבלים, וזהו הדס, העשוי כמין קליעה (שם ל"ב):

מב

האזרח. זה אזרח, בישראל , לרבות את הגרים (ספרא):

מג

כי בסכות הושבתי. ענני כבוד (שם. מכילתא י"ב)[1]:




שולי הגליון


  1. פסק כדעת רבי אליעזר בסוכה (יא:) ודלא כדעת רבי עקיבא שם דסוכות ממש היו, אף שהלכה כרבי עקיבא מחבירו ורבי אליעזר שמותי. ועיין מזרחי ובכורי יעקב (סימן תרכה סק"ב).
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.