Difference between revisions of "רש"י/דברי הימים ב/כד"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
 
Line 5: Line 5:
  
 
==ג==
 
==ג==
'''ויולד בנים ובנות.''' לפי שנאמר למטה {{ממ|כ"ד}} שהרג יואש את בני יהוידע הוצרך לומר שהיו לו בני':
+
'''ויולד בנים ובנות.''' לפי שנאמר למטה {{ממ|כ"ד}} שהרג יואש את בני יהוידע הוצרך לומר שהיו לו בני'{{הערה|מבואר מדבריו דקרא דוישא לו נשים מיירי ביהוידע, ולא שהשיא יהוידע ליואש. וכן נקטו בתוספות ישנים {{ממ|[[תוספות ישנים/יומא/יג/א|יומא י"ג א']]}} עיי"ש וכן נקטו הראב"ד {{ממ|[[רמב"ם/איסורי ביאה/יז#יג|פי"ז מהל' איסורי ביאה הי"ג]]}} והמגיד משנה {{ממ|[[מגיד משנה/איסורי ביאה/יז#יג|שם]]}}, אולם עי' מהר"צ חיות {{ממ|[[מהר"צ חיות/יבמות/נט/א|יבמות נט.]]}} בשם מהר"ז מווילנא דפי' הקרא הוא דיהוידע השיא ליואש שתי נשים, ויואש לא היה כהן כלל ובזה יישב קושיות הראשונים. וראו עוד בספר המפתח (פרנקל על הרמב"ם שם) שציינו בזה לחתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ג/קנא#גם|אבן העזר ח"א סי' קנ"א]] ד"ה גם מה שהחליט}} שכתב ג"כ כנ"ל בשם היעב"ץ, ומנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/רעב|מצוה רעב]] (דף פה-ג מדה"ס במהדורה הישנה)}} שהביא ג"כ כנ"ל מדברי מהר"ז מווילנא שנדפסו בתולדות אדם, ודן בדבריהם.}}:
  
 
==ה==
 
==ה==

Latest revision as of 23:27, 21 July 2021

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך



רש"י


מנחת שי


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png דברי הימים ב TriangleArrow-Left.png כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב[edit]

כל ימי יהוידע. ובמלכים (ב' י"ב) כתיב כל ימיו אשר הורהו הכהן אבל לאחר שמת אז באו שרי המלך להשתחוות לו לעשותו קדש ובמדרש מפורש לפי שנטמן בבית קדש הקדשים ולא הוזק אמרו כדי אתה להיות אלוה:

ג[edit]

ויולד בנים ובנות. לפי שנאמר למטה (כ"ד) שהרג יואש את בני יהוידע הוצרך לומר שהיו לו בני'[1]:

ה[edit]

וקבצו מכל ישראל. כלומר קבצו אותו כסף שהיו ישראל נותנים מדי שנה בשנה כדכתיב (שמות ל יג) כל העובר על הפקודים ובמלכים (ב' י"ב) כל כסף הקדשים אשר יובא בית ה' כסף עובר וגו' ששלש כספי' היו כסף עובר שקלים בכל שנה שנאמר (שמות ל יג) כל העובר על הפקודים עובר על שם העובר, כסף נפשות ערכו, על איש שהתנדב ערך נפשו כמו האומר ערכי עלי, וכל כסף אשר יעלה על לב איש נדבה לבדק הבית:

ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים. מפורש בטוב מלכים ב, יב ו) שאמר המלך יקחו להם הכהנים איש מאת מכרו ויתעצלו בדבר להטריח מכריהם וכשראה המלך כן אמר להם (שם) ועתה אל תקחו כסף מאת מכריכם כי לבדק הבית תתנוהו, זהו שאמר כאן ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים:

ו[edit]

משאת משה עבד ה'. כלומר שקלים שצוה עליהם במדבר:

משאת. על שם כי תשא:

ז[edit]

כי עתליהו המרשעת בניה פרצו. הוצרך לומר כי מחדש בנאו שלמה בנין חזק כי משבנאו שלמה עד יואש לא היו רק קכ"ה שנה וכבר הי' נפרץ שאם לא שפרצו עתליהו ובניה עדיין היה קיים שהרי מיואש עד יאשיהו יותר ממאתים שנה ולא הוצרכו לחזקו עד יאשיהו ואעפ"כ לא עשאו יואש חדש כבתחילה ומגמר הבית עד יואש קכ"ה כיצד שלמה מלך מ' שנה וד' שנה למלכותו התחיל לבנותו וז' שנה עיכב בבנינו הרי י' שנה ונשאר ל' ורחבעם מלך י"ז הרי מ"ז ואביה ג' הרי נ' ואסא מ"א הרי צ"א ויהושפט כ"ה הרי קי"ו יהורם ח' הרי קכ"ד ואחזיה א' הרי קכ"ה ומיואש עד יאשיהו כיצד אמצי' מלך כ"ט שנים עזיהו נ"ב יותם ט"ז אחז ט"ז חזקיה כ"ט מנשה נ"ה ואמון ב' הרי מאתים חסר אחת ואותן שנים יותר שחיה יואש לאחר חזקת הבית נמצא שלא הוצרכו לחזק את בדק הבית אם לא עתליהו המרשעת ובניה פרצוהו:

כי עתליהו וגו'. לכן אין תימה אם צריך מהרה כל כך חיזוק וגם אל תתמה שלא היה כסף וזהב של הקדשות באוצרות בית ה' עד שהוצרכו ליתן קול ביהודה ובירושלים להביא משאת כי גם כל קדשי בית ה' עשו לבעלים:

ח[edit]

ויעשו ארון אחד. ובמלכים (ב' יב) כתיב ויקוב חור בדלתו ע"י אותו חור היו זורקין בארון ההקדשות ולא לפתוח הדלת פן יבא רמאי ויגנוב ממנו:

ויתנהו בשער בית ה' חוצה. כדי שיוכלו לבא אליו כל נדיב לב לתת בו את תרומת ה':

יא[edit]

וכראותם כי רב הכסף. אז בא סופר המלך:

ופקיד כהן ראש. משרת הממונה תחת כהן הראש והוא סגן כהונה עם סופר המלך ובמלכים (שם) כתיב ויעל סופר המלך וכהן גדול פתרון ויעל סופר המלך ואף כהן גדול שלח פקידו הוא הסופר הכותב מה שכ"ג מצוה לו כי אין הגון וכבוד לכ"ג לילך עם עבדי המלך:

ויערו את הארון. דוגמא ותער כדה (בראשית כד):

וישאהו. בכל יום ויום כשרואין כי רב הכסף שבו מביאין אותו לפקיד המלך בתוך העזרה מערין אותו ונושאין אותו ומחזירין אל מקומו בשער ה' חוצה:

יג[edit]

ותעל ארוכה למלאכה. דוגמא היחיו האבנים דעזרא וגם לעיל (ד"ה א') יואב יחיה את שאר העיר:

על מתכונתו. על מכונו:

יד[edit]

כלי שרת והעלות. שטושיל בל' אשכנז הוא שכותשין את הבשמים במכתשת דוגמא (משלי כז) אם תכתוש אויל במכתש כן אמר לי ר' יצחק בר שמואל מנרבונ"א, ויש אומרים והעלות אלו הנסרים שחותכין עליהם בשר ודוגמא בביצה אין מטלטלין את העלי לקצב עליו בשר:

וכפות וכלי זהב וכסף. ובמלכים (ב' יב) כתיב אך לא יעשה בית ה' ספות כסף, הא כיצד מפורש בכתובו' בפרק קמא בעא מיניה רב הונא מרב כלי שרת מהו שיעשו מקדשי בדק הבית וכו':

כ[edit]

מעל לעם. גבוה מכל העם כדי להשמיע קולו, ובאיכה רבתי דורש סמך על עצמו שהיה שר גבוה מכל העם נביא וכהן וביום הכפורים וחתן המלך ולא נתיירא מלומר נבואה ועל זה נאמר (איכה ב כ) אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא:

כב[edit]

ובמותו אמר ירא ה' וידרוש. כי לא הרגוני אלא שאמרתי שליחותו של מקום ומאחר שנהרגתי עליו מן הדין והגון וכדי הוא שידרוש דמי וכן היה כי מיד נדרש דמו כי לתקופת השנה וגו':

כג[edit]

ויהי לתקופת השנה. לפי שבני יהוד' חטאו יותר משאר שבטים כמו שאמר לעיל ויעזבו את בית ה' אלהי אבותיהם:

וישחיתו את כל שרי העם. מוסב למעלה ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך והחטיאו את יואש אחריהם על זה נפרע להם גמולם שבאו חיל ארם והשחיתו את כל שרי העם:

מעם. מהיות עם:

כה[edit]

בדמי בני יהוידע. בשביל דמי זכריה שהיה בן יהוידע כי היה לו לזכור טובה וחסד שגמל עמו יהוידע ובשביל אותו עון נתקשרו עליו עבדיו והרגוהו על מטתו מדדו לו מדה כנגד מדה על שנהרג זכריה שקט ושליו ובוטח שאין לו לדאג כי בן יהוידע הוא ולכבודו ינהגו בו כבוד ושפכו דמיו לארץ וע"כ נהרג גם הוא בשלום והשקט על מטתו:

כו[edit]

המואבית. מה לי מי היו וממי יצאו אם מבני ישראל או ממואבים אלא יבאו כפויי טובה שכפו טובתו של אברהם אבינו ללוט אביהם שנלחם עם המלכים כששמע שנשבה לוט והם שכרו את בלעם לקלל בניו ויפרעו מיואש שכפה טובתו של יהוידע והרג את זכריה בנו כן מפורש במכילת':


אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
  1. מבואר מדבריו דקרא דוישא לו נשים מיירי ביהוידע, ולא שהשיא יהוידע ליואש. וכן נקטו בתוספות ישנים (יומא י"ג א') עיי"ש וכן נקטו הראב"ד (פי"ז מהל' איסורי ביאה הי"ג) והמגיד משנה (שם), אולם עי' מהר"צ חיות (יבמות נט.) בשם מהר"ז מווילנא דפי' הקרא הוא דיהוידע השיא ליואש שתי נשים, ויואש לא היה כהן כלל ובזה יישב קושיות הראשונים. וראו עוד בספר המפתח (פרנקל על הרמב"ם שם) שציינו בזה לחתם סופר (אבן העזר ח"א סי' קנ"א ד"ה גם מה שהחליט) שכתב ג"כ כנ"ל בשם היעב"ץ, ומנחת חינוך (מצוה רעב (דף פה-ג מדה"ס במהדורה הישנה)) שהביא ג"כ כנ"ל מדברי מהר"ז מווילנא שנדפסו בתולדות אדם, ודן בדבריהם.