רש"י/דברים/לא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:04, 18 באוקטובר 2020 מאת מי אדיר (שיחה | תרומות) (←‏יא: גירסת האדר"ת)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png לא

ב

וילך משה וגו', אנכי היום. היום מלאו ימי ושנותי, ביום זה נולדתי וביום זה אמות (סוטה י"ג):

לא אוכל עוד לצאת ולבוא. יכול שתשש כחו, תלמוד לומר לא כהתה עינו ולא נס לחה, אלא מהו לא אוכל איני רשאי, שנטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע. ד"א, לצאת ולבוא. בדברי תורה, מלמד שנסתמו ממנו מסורות ומעינות החכמה (סוטה י"ג):

וה' אמר אלי. זהו פרוש לא אוכל עוד לצאת ולבוא , לפי שה' אמר אלי :

ו

לא ירפך. לא יתן לך רפיון להיות נעזב ממנו:

ז

כי אתה תבוא את העם הזה. ארי את תעול עם עמא הדין: משה אמר לו ליהושע זקנים שבדור יהיו עמך, הכל לפי דעתן ועצתן, אבל הקב"ה אמר ליהושע כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם, תביא על כרחם, הכל תלוי בך, טל מקל והך על קדקדן, דבר אחד לדור ולא שני דברים לדור (סנהדרין ח'):

ט

ויכתב משה, ויתנה. כשנגמרה כלה נתנה לבני שבטו (עי' ספרי דברים ל"ד):

י

מקץ שבע שנים. בשנה ראשונה של שמטה, בשמינית, ולמה קורא אותה שנת השמטה שעדין שביעית נוהגת בה, בקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית:

יא

תקרא את התורה הזאת. המלך היה קורא מתחלת אלה הדברים[1], כדאיתא במסכת סוטה (דף מ"א) על בימה של עץ שהיו עושין בעזרה:

יב

האנשים. ללמד:

והנשים. לשמע:

והטף. למה בא לתת שכר למביאיהם (חגיגה ג'):

יד

ואצונו. ואזרזנו:

טז

נכר הארץ. גויי הארץ:

יז

והסתרתי פני. כמו שאיני רואה בצרתם:

יט

את השירה הזאת. האזינו השמים עד וכפר אדמתו עמו:

כ

ונאצוני. והכעיסוני, וכן כל נאוץ לשון כעס:

כא

וענתה השירה הזאת לפניו לעד. שהתריתי בו בתוכה על כל המוצאות אותו:

כי לא תשכח מפי זרעו. הרי זו הבטחה לישראל שאין תורה משתכחת מזרעם לגמרי:

כג

ויצו את יהושע בן נון. מוסב למעלה כלפי שכינה, כמו שמפרש אל הארץ אשר נשבעתי להם:

כו

לקח. כמו זכור (שמות כ) שמור (דברים ה), הלוך (ירמיהו ב'):

מצד ארון ברית ה'. נחלקו בו חכמי ישראל בבבא בתרא (דף י"ד), יש מהם אומרים דף היה בולט מן הארון מבחוץ ושם היה מנח, ויש אומרים מצד הלוחות היה מנח בתוך הארון:

כח

הקהילו אלי. ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל, לפי שנאמר (במדבר י') עשה לך, ולא השליט יהושע עליהם, ואף בחייו נגנזו, ביום מותו, לקים מה שנאמר (קהלת ח') ואין שלטון ביום המות (תנחומא ויחי ובהעלותך):

ואעידה בם את השמים ואת הארץ. ואם תאמר הרי כבר העיד למעלה, העדתי בכם היום וגו'" התם לישראל אמר, אבל לשמים ולארץ לא אמר, ועכשו בא לומר האזינו השמים וגו'"(דברים לב):

כט

אחרי מותי כי השחת תשחיתון. והרי כל ימות יהושע לא השחיתו, שנאמר ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע (שופטים ב') מכאן שתלמידו של אדם חביב עליו כגופו, כל זמן שיהושע חי היה נראה למשה כאלו הוא חי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

  1. האדר"ת (זכר למקדש פ"ד אות ג) כתב שחסר כאן תיבת "באזניהם", ובכך יבואר המשך דברי רש"י שאי אפשר להשמיע לאזני כל הקהל אם לא יעמוד על בימה.