Difference between revisions of "רש"י/ברכות/כ/א"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(השוואה מול דפוס ישן)
 
Line 1: Line 1:
{{הועלה אוטומטית}}
 
 
 
 
{{ניווט כללי עליון}}
 
{{ניווט כללי עליון}}
  
 
'''אבל מטמא הוא למת מצוה.''' והוא כבוד הבריות ודוחה דבר תורה:
 
'''אבל מטמא הוא למת מצוה.''' והוא כבוד הבריות ודוחה דבר תורה:
  
'''שב ואל תעשה שאני.''' דברים רבים התירו לעקור דבר תורה מפני סייג ומפני כבוד הבריות היכא דאינו עוקר דבר במעשה ידים אלא יושב במקומו ודבר תורה נעקר מאליו כגון תקיעת שופר ולולב בשבת וסדין בציצית ודכוותייהו טובא ביבמות {{ממ|דף צ:}} אבל מעקר בידים לא והלובש כלאים עוקרו במעשה ממש שהוא לובשו וטומאת גופי' שהותרה לכהן ולנזיר ליטמא למת מצוה דקא מעקר בידים מפני כבוד הבריות דלאו שב ואל תעשה הוא היינו טעמא דלא גמרינן מיניה דהתם לאו כבוד הבריות הוא דדחי לא תעשה דידה דמעיקרא כשנכתב ל"ת דטומאה לא על מת מצוה נכתב כשם שלא נכתב על הקרובים אבל השבת אבדה ופסח לכל ישראל נאמר ואצל כבוד הבריות נתנו לדחות ע"כ היינו דדחייתן אינה בידים אלא בישיבתו תדחה המצוה אבל כלאים דבמעשה ידיו ידחה הזהיר באזהרתו:
+
'''שב ואל תעשה שאני.''' דברים רבים התירו לעקור דבר תורה מפני סייג ומפני כבוד הבריות היכא דאינו עוקר דבר במעשה ידים אלא יושב במקומו ודבר תורה נעקר מאליו כגון תקיעת שופר ולולב בשבת וסדין בציצית ודכוותייהו טובא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/צ/ב|דף צ:]]}} אבל מעקר בידים לא והלובש כלאים עוקרו במעשה ממש שהוא לובשו וטומאת גופי' שהותרה לכהן ולנזיר ליטמא למת מצוה דקא מעקר בידים מפני כבוד הבריות דלאו שב ואל תעשה הוא היינו טעמא דלא גמרינן מיניה דהתם לאו כבוד הבריות הוא דדחי לא תעשה דידה דמעיקרא כשנכתב ל"ת דטומאה לא על מת מצוה נכתב כשם שלא נכתב על הקרובים אבל השבת אבדה ופסח לכל ישראל נאמר ואצל כבוד הבריות נתנו לדחות ע"כ היינו דדחייתן אינה בידים אלא בישיבתו תדחה המצוה אבל כלאים דבמעשה ידיו ידחה הזהיר באזהרתו:
  
'''בנזיקין הוה.''' לא היו גדולים בכל גמרא של ד' סדרים אלא בתלתא בבי שלנו והאי מילתא נקט הכא משום דמיירי שמוסרין נפשם על קדושת השם ועד השתא איירי נמי במי שמבזה עצמו על קדושת השם לפשוט כלאים בשוק:
+
'''בנזיקין הוה.''' לא היו גדולים בכל גמרא של ד' סדרים אלא {{הערה|[ובסנהדרין ובתענית פירש"י בסדר נזיקין ע"ש]. מסורת הש"ס.}}בתלתא בבי שלנו והאי מילתא נקט הכא משום דמיירי שמוסרין נפשם על קדושת השם ועד השתא איירי נמי במי שמבזה עצמו על קדושת השם לפשוט כלאים בשוק:
  
'''האשה שכובשת ירק או זיתים שכבשן בטרפיהן.''' משנה היא במס' עוקצין:
+
'''האשה שכובשת ירק או זיתים שכבשן בטרפיהן.''' משנה היא במס' עוקצין{{הערה|עיין {{ממק|צל"ח}}.}}:
  
'''טהורים.''' שמוסקין זיתים עם העלין כדי לאחזן בהן דהוו להו עלין יד לזיתים להביא להם טומאה כדאמרינן בהעור והרוטב {{ממ|דף קיח.}} שהיד מביא טומאה על האוכל ואם כבשן בטרפיהן בחומץ בטלה תורת יד מן העלין לפי שהכבישה מרקבתן ומרככתן ואינן ראוין שוב לאחוז בהן:
+
'''טהורים.''' שמוסקין זיתים עם העלין כדי לאחזן בהן דהוו להו עלין יד לזיתים להביא להם טומאה כדאמרינן בהעור והרוטב {{ממ|[[בבלי/חולין/קיח/א|דף קיח.]]}} שהיד מביא טומאה על האוכל ואם כבשן בטרפיהן בחומץ בטלה תורת יד מן העלין לפי שהכבישה מרקבתן ומרככתן ואינן ראוין שוב לאחוז בהן{{הערה|עיין {{ממק|תוספות}}.}}:
  
 
'''הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא.''' כלומר טעם המשניות הללו קשה עלי ככל הקושיות שהיו שני רבותי מתקשין בהן בכל הגמ':
 
'''הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא.''' כלומר טעם המשניות הללו קשה עלי ככל הקושיות שהיו שני רבותי מתקשין בהן בכל הגמ':
  
'''בתליסר מתיבתא.''' בי"ג פנים יש בינינו משנה וברייתא של ששה סדרים ומסכת עוקצין גם היא בי"ג פנים כגון משנת רבי ור' חייא ומשנת בר קפרא ולוי ותנא דבי שמואל והכי אמרינן במסכת נדרים {{ממ|דף מא.}} רבי מתני הלכתא בי"ג פנים:
+
'''בתליסר מתיבתא.''' בי"ג פנים יש בינינו משנה וברייתא של ששה סדרים ומסכת עוקצין גם היא בי"ג פנים כגון משנת רבי ור' חייא ומשנת בר קפרא ולוי ותנא דבי שמואל והכי אמרינן במסכת נדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/מא/א|דף מא.]]}} רבי מתני הלכתא בי"ג פנים{{הערה|עיין {{ממק|תוספות}}.}}:
 
 
'''כרבלתא.''' שם לבוש חשוב כמו פטשיהון וכרבלתהון {{ממ|דניאל ג}}:
 
  
'''מתון מתון.''' לשון מאתן:
+
'''כרבלתא.''' שם לבוש חשוב כמו פטשיהון וכרבלתהון {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ג#|דניאל ג]]}}:
  
 
'''מתון מתון.''' לשון מאתן:
 
'''מתון מתון.''' לשון מאתן:
Line 28: Line 23:
 
'''כי קאקי חיורי.''' אווזים לבנים:
 
'''כי קאקי חיורי.''' אווזים לבנים:
  
'''ר' יוחנן.''' אדם יפה תואר היה דאמרי' בהשוכר את הפועלים {{ממ|דף פד.}} שופריה דר' אבהו מעין שופריה וכו':
+
'''ר' יוחנן.''' אדם יפה תואר היה דאמרי' בהשוכר את הפועלים {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/פד/א|דף פד.]]}} שופריה דר' אבהו מעין שופריה וכו':
  
 
'''עולי עין.''' מסולקין מן העין שאינה שולטת בהן:
 
'''עולי עין.''' מסולקין מן העין שאינה שולטת בהן:
Line 34: Line 29:
 
'''שלא רצתה לזון.''' ליהנות מאשת אדוניו:
 
'''שלא רצתה לזון.''' ליהנות מאשת אדוניו:
  
'''מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורים מק"ש.''' שהיא מצות עשה שהזמן גרמא וקי"ל בקדושין {{ממ|דף כט.}} דנשים פטורות מדאורייתא ותפילין נמי מ"ע שהזמן גרמא דסבר לילה ושבת לאו זמן תפילין נינהו:
+
'''<big>מתני'</big> נשים ועבדים וקטנים פטורים מק"ש.''' שהיא מ"ע שהזמן גרמא וקי"ל בקדושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/כט/א|דף כט.]]}} דנשים פטורות מדאורייתא ותפילין נמי מ"ע שהזמן גרמא דסבר לילה ושבת לאו זמן תפילין נינהו:
  
''' קטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחנוך לא הטילו על אביו לחנכו בק"ש לפי שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן ק"ש:
+
''' קטנים.''' אפי' קטן שהגיע לחנוך לא הטילו על אביו לחנכו בק"ש לפי שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן ק"ש{{הערה|עיין {{ממק|תוספות}}.}}:
  
  

Latest revision as of 11:12, 12 February 2020

רש"י TriangleArrow-Left.svg ברכות TriangleArrow-Left.svg כ TriangleArrow-Left.svg א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי

צורת הדף


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
אבן העוזר
פני יהושע
לקוטי שלמה



דפים מקושרים

אבל מטמא הוא למת מצוה. והוא כבוד הבריות ודוחה דבר תורה:

שב ואל תעשה שאני. דברים רבים התירו לעקור דבר תורה מפני סייג ומפני כבוד הבריות היכא דאינו עוקר דבר במעשה ידים אלא יושב במקומו ודבר תורה נעקר מאליו כגון תקיעת שופר ולולב בשבת וסדין בציצית ודכוותייהו טובא ביבמות (דף צ:) אבל מעקר בידים לא והלובש כלאים עוקרו במעשה ממש שהוא לובשו וטומאת גופי' שהותרה לכהן ולנזיר ליטמא למת מצוה דקא מעקר בידים מפני כבוד הבריות דלאו שב ואל תעשה הוא היינו טעמא דלא גמרינן מיניה דהתם לאו כבוד הבריות הוא דדחי לא תעשה דידה דמעיקרא כשנכתב ל"ת דטומאה לא על מת מצוה נכתב כשם שלא נכתב על הקרובים אבל השבת אבדה ופסח לכל ישראל נאמר ואצל כבוד הבריות נתנו לדחות ע"כ היינו דדחייתן אינה בידים אלא בישיבתו תדחה המצוה אבל כלאים דבמעשה ידיו ידחה הזהיר באזהרתו:

בנזיקין הוה. לא היו גדולים בכל גמרא של ד' סדרים אלא [1]בתלתא בבי שלנו והאי מילתא נקט הכא משום דמיירי שמוסרין נפשם על קדושת השם ועד השתא איירי נמי במי שמבזה עצמו על קדושת השם לפשוט כלאים בשוק:

האשה שכובשת ירק או זיתים שכבשן בטרפיהן. משנה היא במס' עוקצין[2]:

טהורים. שמוסקין זיתים עם העלין כדי לאחזן בהן דהוו להו עלין יד לזיתים להביא להם טומאה כדאמרינן בהעור והרוטב (דף קיח.) שהיד מביא טומאה על האוכל ואם כבשן בטרפיהן בחומץ בטלה תורת יד מן העלין לפי שהכבישה מרקבתן ומרככתן ואינן ראוין שוב לאחוז בהן[3]:

הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא. כלומר טעם המשניות הללו קשה עלי ככל הקושיות שהיו שני רבותי מתקשין בהן בכל הגמ':

בתליסר מתיבתא. בי"ג פנים יש בינינו משנה וברייתא של ששה סדרים ומסכת עוקצין גם היא בי"ג פנים כגון משנת רבי ור' חייא ומשנת בר קפרא ולוי ותנא דבי שמואל והכי אמרינן במסכת נדרים (דף מא.) רבי מתני הלכתא בי"ג פנים[4]:

כרבלתא. שם לבוש חשוב כמו פטשיהון וכרבלתהון (דניאל ג):

מתון מתון. לשון מאתן:

ד' מאות. ב' פעמים ב' מאות כלומר השם גרם לי. לשון אחר מתון מתון לשון המתנה אם המתנתי הייתי משתכר ד' מאות זוז:

כי קאקי חיורי. אווזים לבנים:

ר' יוחנן. אדם יפה תואר היה דאמרי' בהשוכר את הפועלים (דף פד.) שופריה דר' אבהו מעין שופריה וכו':

עולי עין. מסולקין מן העין שאינה שולטת בהן:

שלא רצתה לזון. ליהנות מאשת אדוניו:

מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורים מק"ש. שהיא מ"ע שהזמן גרמא וקי"ל בקדושין (דף כט.) דנשים פטורות מדאורייתא ותפילין נמי מ"ע שהזמן גרמא דסבר לילה ושבת לאו זמן תפילין נינהו:

קטנים. אפי' קטן שהגיע לחנוך לא הטילו על אביו לחנכו בק"ש לפי שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן ק"ש[5]:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון


  1. [ובסנהדרין ובתענית פירש"י בסדר נזיקין ע"ש]. מסורת הש"ס.
  2. עיין צל"ח.
  3. עיין תוספות.
  4. עיין תוספות.
  5. עיין תוספות.