Difference between revisions of "רש"י/ברכות/יט/ב"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(השוואה מול דפוס ישן)
 
Line 1: Line 1:
{{הועלה אוטומטית}}
 
 
 
 
{{ניווט כללי עליון}}
 
{{ניווט כללי עליון}}
  
Line 14: Line 11:
 
'''בא בטהורה.''' האבל:
 
'''בא בטהורה.''' האבל:
  
'''בבית הפרס.''' דלא מטמא אלא מדרבנן והוא שדה שנחרש בו קבר וחשו חכמים שמא דלדלו כלי המחרישה את העצמות והדורס עליהן מסיטן ועצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ולא באהל וכיון דמדרבנן הוא דאסור רבנן הוא דאחלוה ליקרייהו גבי אבל:
+
'''בבית הפרס.''' דלא מטמא אלא מדרבנן והוא שדה שנחרש בו קבר וחשו חכמים שמא דלדלו כלי המחרישה את העצמות והדורס עליה' מסיטן ועצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ולא באהל וכיון דמדרבנן הוא דאסור רבנן הוא דאחלוה ליקרייהו גבי אבל:
  
'''מנפח אדם.''' לפניו שאם הי' שם עצם יראנו דאי דאורייתא הוא לא הוינן מזלזלינן ביה כולי האי למיסמך אנפיחה והך בדיקה לעושה פסח אישתרי ולא לאוכלי תרומה כדאמרינן בחומר בקדש {{ממ|חגיגה דף כה:}}:
+
'''מנפח אדם.''' לפניו שאם הי' שם עצם יראנו דאי דאורייתא הוא לא הוינן מזלזלינן ביה כולי האי למיסמך אנפיחה והך בדיקה לעושה פסח אישתרי ולא לאוכלי תרומה כדאמרינן בחומר בקדש {{ממ|[[בבלי/חגיגה/כה/ג|חגיגה דף כה:]]}}:
  
 
'''שנדש.''' ברגלים:
 
'''שנדש.''' ברגלים:
 +
 +
'''לקראת מלכי ישראל.''' הרי לכבוד הבריות עוברים על נפש לא יטמא {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כא#|ויקרא כא]]}} דהא ר' אלעזר בר צדוק כהן הוה כדאמרינן בבכורות {{ממ|[[בבלי/בכורות/לו/א|דף לו.]]}}:
  
 
'''מדלגין.''' מארון לארון:
 
'''מדלגין.''' מארון לארון:
 
'''לקראת מלכי ישראל.''' הרי לכבוד הבריות עוברים על נפש לא יטמא {{ממ|ויקרא כא}} דהא ר' אלעזר בר צדוק כהן הוה כדאמרינן בבכורות {{ממ|דף לו.}}:
 
  
 
'''דבר תורה.''' הלכה למשה מסיני:
 
'''דבר תורה.''' הלכה למשה מסיני:
Line 32: Line 29:
 
'''בלאו דלא תסור וגו'. אחיכו עליה.''' אינהו סבור דאפי' אמרו לו דבר תורה והוא עומד בפני הכבוד יעבור עליו והא האי נמי דאורייתא הוא:
 
'''בלאו דלא תסור וגו'. אחיכו עליה.''' אינהו סבור דאפי' אמרו לו דבר תורה והוא עומד בפני הכבוד יעבור עליו והא האי נמי דאורייתא הוא:
  
'''כל מילי דרבנן וכו'.''' והכי קאמר להו דבר שהוא מדברי סופרים נדחה מפני כבוד הבריות וקרי ליה ל"ת משום דכתיב לא תסור. ודקא קשיא לכו דאורייתא הוא. רבנן אחלוה ליקרייהו לעבור על דבריהם היכא דאיכא כבוד הבריות כגון לטלטל בשבת אבנים של בית הכסא לקנוח {{ממ|שבת דף פא:}} או מי שנפסקה ציצית טליתו בכרמלית לא הצריכו להניח טליתו שם וליכנס לביתו ערום {{ממ|מנחות דף לח.}}:
+
'''כל מילי דרבנן וכו'.''' והכי קאמר להו דבר שהוא מדברי סופרים נדחה מפני כבוד הבריות וקרי ליה ל"ת משום דכתיב לא תסור. ודקא קשיא לכו דאורייתא הוא. רבנן אחלוה ליקרייהו לעבור על דבריהם היכא דאיכא כבוד הבריות כגון לטלטל בשבת אבנים של בית הכסא לקנוח {{ממ|[[בבלי/שבת/פא/ב|שבת דף פא:]]}} או מי שנפסקה ציצית טליתו בכרמלית לא הצריכו להניח טליתו שם וליכנס לביתו ערום {{ממ|[[בבלי/מנחות/לח/א|מנחות דף לח.]]}}:
 
 
'''ממונא.''' קל מאיסורא:
 
  
 
'''והיא בבית הקברות.''' האבדה:
 
'''והיא בבית הקברות.''' האבדה:
Line 41: Line 36:
  
 
'''או שהיתה מלאכתו מרובה.''' שדמי בטול מלאכתו לרדוף אחריה יתרים על דמי האבדה ולא ירצו הבעלים להשיב לו יותר ממה שמשיב להם ונמצא הוא מפסיד:
 
'''או שהיתה מלאכתו מרובה.''' שדמי בטול מלאכתו לרדוף אחריה יתרים על דמי האבדה ולא ירצו הבעלים להשיב לו יותר ממה שמשיב להם ונמצא הוא מפסיד:
 
'''ושמע שמת לו מת.''' מקרוביו יכול יטמא להם:
 
  
 
'''ונגמר מינה.''' לגבי כלאים דאמרן פושטן אפילו בשוק:
 
'''ונגמר מינה.''' לגבי כלאים דאמרן פושטן אפילו בשוק:
Line 48: Line 41:
 
'''ממונא.''' קל מאיסורא:
 
'''ממונא.''' קל מאיסורא:
  
'''ולאחותו מה תלמוד לומר.''' בנזיר כתיב כל ימי הזירו לה' על נפש מת לא יבא וסמיך ליה לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא להם דהא כולהו בכלל על נפש מת לא יבא היו ולמה יצאו לאביו פרט למת מצוה לאמו מה תלמוד לומר משום מת מצוה לא איצטריך דמלאביו נפקא ודרשי ליה בספרי ללמוד שאם היה נזיר זה כהן דהוו עליה שתי קדושות אף הוא לאמו הוא דלא יטמא אבל מטמא הוא למת מצוה לאחיו מה תלמוד לומר הרי שהיה כ"ג והוא נזיר אף הוא לאחיו לא יטמא אבל מטמא למת מצוה ולאחותו מה תלמוד לומר אם אינו ענין לזה תנהו ענין למי שהולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו שמטמא למת מצוה:
+
'''ולאחותו מה תלמוד לומר.''' בנזיר כתיב כל ימי הזירו לה' על נפש מת לא יבא וסמיך לי' לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא להם דהא כולהו בכלל על נפש מת לא יבא היו ולמה יצאו לאביו פרט למת מצוה לאמו מה תלמוד לומר משום מת מצוה לא איצטריך דמלאביו נפקא ודרשי ליה בספרי ללמוד שאם היה נזיר זה כהן דהוו עליה שתי קדושות אף הוא לאמו הוא דלא יטמא אבל מטמא הוא למת מצוה לאחיו מה תלמוד לומר הרי שהיה כ"ג והוא נזיר אף הוא לאחיו לא יטמא אבל מטמא למת מצוה ולאחותו מה תלמוד לומר אם אינו ענין לזה תנהו ענין למי שהולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו שמטמא למת מצוה:
  
 
'''ושמע שמת לו מת.''' מקרוביו יכול יטמא להם:
 
'''ושמע שמת לו מת.''' מקרוביו יכול יטמא להם:
  
 
'''אמרת לא יטמא.''' הואיל ועונת שחיטת הפסח היא וחלה עליו חובת הפסח שהוא בכרת אם יטמא בטל מלעשות פסח ולמול את בנו נמי מצות כרת היא. ואית דאמרי בערבי פסחים נמי קאמר דמילת זכריו מעכב הפסח:
 
'''אמרת לא יטמא.''' הואיל ועונת שחיטת הפסח היא וחלה עליו חובת הפסח שהוא בכרת אם יטמא בטל מלעשות פסח ולמול את בנו נמי מצות כרת היא. ואית דאמרי בערבי פסחים נמי קאמר דמילת זכריו מעכב הפסח:
 +
{{שומר דף בבלי|אבל}}
 +
 +
 +
 +
{{שולי הגליון}}
 +
 +
  
  
 
{{ניווט כללי תחתון}}
 
{{ניווט כללי תחתון}}
 
{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
 
 
[[קטגוריה:רש"י: ברכות]]
 
[[קטגוריה:רש"י: ברכות]]

Latest revision as of 11:06, 12 February 2020

רש"י TriangleArrow-Left.svg ברכות TriangleArrow-Left.svg יט TriangleArrow-Left.svg ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי

צורת הדף


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
אבן העוזר
לקוטי שלמה
מסילות הברזל



דפים מקושרים

הרואה פנימה. את חלל ההקף אחורי שורה הפנימית והאבל יושב שם:

מחמת עצמן. ולא מחמת כבוד שלא באו לנחם אלא לראות את המאורע:

אין חכמה. חשובה נגד ה':

אחת טמאה. שיש בה קבר:

בא בטהורה. האבל:

בבית הפרס. דלא מטמא אלא מדרבנן והוא שדה שנחרש בו קבר וחשו חכמים שמא דלדלו כלי המחרישה את העצמות והדורס עליה' מסיטן ועצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ולא באהל וכיון דמדרבנן הוא דאסור רבנן הוא דאחלוה ליקרייהו גבי אבל:

מנפח אדם. לפניו שאם הי' שם עצם יראנו דאי דאורייתא הוא לא הוינן מזלזלינן ביה כולי האי למיסמך אנפיחה והך בדיקה לעושה פסח אישתרי ולא לאוכלי תרומה כדאמרינן בחומר בקדש (חגיגה דף כה:):

שנדש. ברגלים:

לקראת מלכי ישראל. הרי לכבוד הבריות עוברים על נפש לא יטמא (ויקרא כא) דהא ר' אלעזר בר צדוק כהן הוה כדאמרינן בבכורות (דף לו.):

מדלגין. מארון לארון:

דבר תורה. הלכה למשה מסיני:

אינו חוצץ בפני הטומאה. דנקראת טומא' רצוצה ובוקעת ועולה:

את לא תעשה. קס"ד כל ל"ת קאמר:

בלאו דלא תסור וגו'. אחיכו עליה. אינהו סבור דאפי' אמרו לו דבר תורה והוא עומד בפני הכבוד יעבור עליו והא האי נמי דאורייתא הוא:

כל מילי דרבנן וכו'. והכי קאמר להו דבר שהוא מדברי סופרים נדחה מפני כבוד הבריות וקרי ליה ל"ת משום דכתיב לא תסור. ודקא קשיא לכו דאורייתא הוא. רבנן אחלוה ליקרייהו לעבור על דבריהם היכא דאיכא כבוד הבריות כגון לטלטל בשבת אבנים של בית הכסא לקנוח (שבת דף פא:) או מי שנפסקה ציצית טליתו בכרמלית לא הצריכו להניח טליתו שם וליכנס לביתו ערום (מנחות דף לח.):

והיא בבית הקברות. האבדה:

ואינה לפי כבודו. אין האבדה חשובה לפי כבודו להשיבה:

או שהיתה מלאכתו מרובה. שדמי בטול מלאכתו לרדוף אחריה יתרים על דמי האבדה ולא ירצו הבעלים להשיב לו יותר ממה שמשיב להם ונמצא הוא מפסיד:

ונגמר מינה. לגבי כלאים דאמרן פושטן אפילו בשוק:

ממונא. קל מאיסורא:

ולאחותו מה תלמוד לומר. בנזיר כתיב כל ימי הזירו לה' על נפש מת לא יבא וסמיך לי' לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו לא יטמא להם דהא כולהו בכלל על נפש מת לא יבא היו ולמה יצאו לאביו פרט למת מצוה לאמו מה תלמוד לומר משום מת מצוה לא איצטריך דמלאביו נפקא ודרשי ליה בספרי ללמוד שאם היה נזיר זה כהן דהוו עליה שתי קדושות אף הוא לאמו הוא דלא יטמא אבל מטמא הוא למת מצוה לאחיו מה תלמוד לומר הרי שהיה כ"ג והוא נזיר אף הוא לאחיו לא יטמא אבל מטמא למת מצוה ולאחותו מה תלמוד לומר אם אינו ענין לזה תנהו ענין למי שהולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו שמטמא למת מצוה:

ושמע שמת לו מת. מקרוביו יכול יטמא להם:

אמרת לא יטמא. הואיל ועונת שחיטת הפסח היא וחלה עליו חובת הפסח שהוא בכרת אם יטמא בטל מלעשות פסח ולמול את בנו נמי מצות כרת היא. ואית דאמרי בערבי פסחים נמי קאמר דמילת זכריו מעכב הפסח:

אבל




שולי הגליון




< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.