Difference between revisions of "רש"י/ברכות/יט/א"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(השוואה מול דפוס ישן)
 
Line 1: Line 1:
{{הועלה אוטומטית}}
 
 
 
 
{{ניווט כללי עליון}}
 
{{ניווט כללי עליון}}
  
Line 24: Line 21:
 
'''אין משקין.''' אם קינא לה בעלה ונסתרה:
 
'''אין משקין.''' אם קינא לה בעלה ונסתרה:
  
'''לא את הגיורת.''' דבני ישראל אמור בפרשה {{ממ|במדבר ה}} פרט לאשת גר ועבד משוחרר:
+
'''לא את הגיורת.''' דבני ישראל אמור בפרשה {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ה#|במדבר ה]]}} פרט לאשת גר ועבד משוחרר:
  
 
'''בכרכמית.''' כך שמה או על שם מקומה:
 
'''בכרכמית.''' כך שמה או על שם מקומה:
  
'''דוגמא השקוה.''' על שהיו דומים להם הם השקוה שהיו שמעיה ואבטליון מבני בניו של סנחריב כדאמרינן בגיטין בפרק הנזקין {{ממ|דף נז:}}:
+
'''דוגמא השקוה.''' על שהיו דומים להם הם השקוה שהיו שמעיה ואבטליון מבני בניו של סנחריב כדאמרינן בגיטין בפרק הנזקין {{ממ|[[בבלי/גיטין/נז/ב|דף נז:]]}}{{הערה|עיין {{ממק|תוספות}}.}}:
  
 
'''ר' יהודה.''' פליג אדלעיל דקתני שנדו את עקביא:
 
'''ר' יהודה.''' פליג אדלעיל דקתני שנדו את עקביא:
  
'''שאין עזרה ננעלת.''' בפרק ה' דפסחים {{ממ|דף סד:}} שהיו שערי העזרה ננעלים כששוחטין פסחים של כל כת וכת שהפסח נשחט בג' כתות:
+
'''שאין עזרה ננעלת.''' בפרק ה' דפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/סד/ב|דף סד:]]}} שהיו שערי העזרה ננעלים כששוחטין פסחים של כל כת וכת שהפסח נשחט בג' כתות:
  
 
'''על כל אדם בישראל.''' כלומר כשהיתה ננעלת עליהם והיינו כשנתמלאה פה לפה לא היה בכולם אדם חשוב בחכמה ויראת חטא כעקביא:
 
'''על כל אדם בישראל.''' כלומר כשהיתה ננעלת עליהם והיינו כשנתמלאה פה לפה לא היה בכולם אדם חשוב בחכמה ויראת חטא כעקביא:
Line 44: Line 41:
 
'''מתחטא.''' לשון חוטא נקל בלבו לחטוא לאביו ולהטריחו על תאותו:
 
'''מתחטא.''' לשון חוטא נקל בלבו לחטוא לאביו ולהטריחו על תאותו:
  
'''מקולסים.''' צלויים כשהן שלמין ותולין כרעיהן וקרסוליהן וקרביהם סביבותן בשפוד ועל שם כך קורהו מקולס שהוא לשון מזויין כדמתרגם וכובע נחושת על ראשו {{ממ|שמואל א יז}} וקולסא דנחשא:
+
'''מקולסים.''' צלויים כשהן שלמין ותולין כרעיהן וקרסוליהן וקרביהם סביבותן בשפוד ועל שם כך קורהו מקולס שהוא לשון מזויין כדמתרגם וכובע נחושת על ראשו {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/יז#|שמואל א יז]]}} וקולסא דנחשא:
 
 
'''בלילי פסחים.''' זכר לפסח שצולהו שלם שנאמר בו על כרעיו ועל קרבו {{ממ|שמות יב}} כלומר עם כרעיו ועם קרבו:
 
  
'''גוזרני עליך נדוי.''' והיינו נמי לכבוד הרב שאסרו חכמים את הדבר לפי שהוא קרוב להאכיל את ישראל קדשים בחוץ שהרואה סבור שהקדישו לשם פסח:
+
'''בלילי פסחים.''' זכר לפסח שצולהו שלם שנאמר בו על כרעיו ועל קרבו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#|שמות יב]]}} כלומר עם כרעיו ועם קרבו:
  
 
'''גוזרני עליך נדוי.''' והיינו נמי לכבוד הרב שאסרו חכמים את הדבר לפי שהוא קרוב להאכיל את ישראל קדשים בחוץ שהרואה סבור שהקדישו לשם פסח:
 
'''גוזרני עליך נדוי.''' והיינו נמי לכבוד הרב שאסרו חכמים את הדבר לפי שהוא קרוב להאכיל את ישראל קדשים בחוץ שהרואה סבור שהקדישו לשם פסח:
Line 56: Line 51:
 
'''כעכנאי.''' כנחש זה שכורך עצמו בעגולה:
 
'''כעכנאי.''' כנחש זה שכורך עצמו בעגולה:
  
''' כל טהרות.''' שנעשו בתנור זה או שנגעו באוירו והיה רבי אליעזר מטהרן והם שרפום:
+
''' כל טהרות.''' שנעשו בתנור זה או שנגעו באוירו והיה ר' אליעזר מטהרן והם שרפום:
  
'''וברכוהו.''' לפי שהרבה מאד לחלוק בדבר זה כדאמרינן בבבא מציעא בפרק הזהב {{ממ|דף נט:}}:
+
'''וברכוהו.''' לפי שהרבה מאד לחלוק בדבר זה כדאמרינן בבבא מציעא בפרק הזהב {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/נט/ב|דף נט:]]}}:
  
 
'''נדוי במתני' לא תנן.''' הא דברכוהו בברייתא הוא דתני לה:
 
'''נדוי במתני' לא תנן.''' הא דברכוהו בברייתא הוא דתני לה:
Line 68: Line 63:
 
'''סמוך לקריאת שמע.''' לפי שמתבטלין מן הקריאה:
 
'''סמוך לקריאת שמע.''' לפי שמתבטלין מן הקריאה:
  
'''אין המת מוטל לפניהם.''' שהמת בבית אחר והם מספידין אותו כאן ויש מפרשין שנתון לצד אחר:
+
'''אין המת מוטל לפניהם.''' שהמת בבית אחר והם מספידין אותו כאן ויש מפרשין שנתון לצד אחר{{הערה|עיין {{ממק|צל"ח}} שפירש ששני פירושים אלו תלויים במחלוקת רב פפא ורב אשי לעיל {{ממ|[[בבלי/יח/א|יח.]]}}.}}:
  
 
'''והוא יושב ודומם.''' האבל:
 
'''והוא יושב ודומם.''' האבל:
  
 
'''למימר הכי.''' לא נפרעת ממני דמשמע הפרע:
 
'''למימר הכי.''' לא נפרעת ממני דמשמע הפרע:
 +
{{שומר דף בבלי|הרואה}}
 +
 +
 +
 +
{{שולי הגליון}}
 +
 +
  
  
 
{{ניווט כללי תחתון}}
 
{{ניווט כללי תחתון}}
 
{{פורסם בנחלת הכלל}}
 
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
 
 
[[קטגוריה:רש"י: ברכות]]
 
[[קטגוריה:רש"י: ברכות]]

Latest revision as of 10:58, 12 February 2020

רש"י TriangleArrow-Left.svg ברכות TriangleArrow-Left.svg יט TriangleArrow-Left.svg א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי

צורת הדף


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
מסילות הברזל



דפים מקושרים

ואי ס"ד דלא ידעי. אין מבינין כלום אלא צערא דגופא:

המספר אחר המת. בגנותו של מת אחר מיתתו:

קניא מטללא. קנה גדול וכבד נפל מן הגג:

טללא. גג:

ארנקא דמוחיה. כיס שהמוח מונח בו:

והמטים עקלקלותם. לעיל מיניה כתיב הטיבה ה' לטובים וסמיך ליה והמטים עקלקלותם והמכריעים את חובותם יותר על זכיותם להטותם לכף חובה:

יוליכם ה' את פועלי האון. לגיהנם:

בכ"ד מקומות. השתא משמע מצינו שנדו חכמים בני אדם בכ"ד מקומות לכבוד הרב לפי שלא נשאו כבוד לרבם:

הוא היה אומר. עקביא בן מהללאל במסכת עדיות:

אין משקין. אם קינא לה בעלה ונסתרה:

לא את הגיורת. דבני ישראל אמור בפרשה (במדבר ה) פרט לאשת גר ועבד משוחרר:

בכרכמית. כך שמה או על שם מקומה:

דוגמא השקוה. על שהיו דומים להם הם השקוה שהיו שמעיה ואבטליון מבני בניו של סנחריב כדאמרינן בגיטין בפרק הנזקין (דף נז:)[1]:

ר' יהודה. פליג אדלעיל דקתני שנדו את עקביא:

שאין עזרה ננעלת. בפרק ה' דפסחים (דף סד:) שהיו שערי העזרה ננעלים כששוחטין פסחים של כל כת וכת שהפסח נשחט בג' כתות:

על כל אדם בישראל. כלומר כשהיתה ננעלת עליהם והיינו כשנתמלאה פה לפה לא היה בכולם אדם חשוב בחכמה ויראת חטא כעקביא:

אלעזר בן חנוך שפקפק. זילזל והיינו נמי לכבוד הרב שעבר ע"פ הגוזרים על הידים:

אלמלא חוני אתה. שיצא שמך בגדולה ובחשיבות:

צריך אתה להתנדות. לפי שהטריח לפני המקום על עסק גשמים לא כך שאלתי כמה פעמים וכבוד המקום כבוד הרב הוא:

מתחטא. לשון חוטא נקל בלבו לחטוא לאביו ולהטריחו על תאותו:

מקולסים. צלויים כשהן שלמין ותולין כרעיהן וקרסוליהן וקרביהם סביבותן בשפוד ועל שם כך קורהו מקולס שהוא לשון מזויין כדמתרגם וכובע נחושת על ראשו (שמואל א יז) וקולסא דנחשא:

בלילי פסחים. זכר לפסח שצולהו שלם שנאמר בו על כרעיו ועל קרבו (שמות יב) כלומר עם כרעיו ועם קרבו:

גוזרני עליך נדוי. והיינו נמי לכבוד הרב שאסרו חכמים את הדבר לפי שהוא קרוב להאכיל את ישראל קדשים בחוץ שהרואה סבור שהקדישו לשם פסח:

חתכו חוליות. תנור של חרס שהוא עשוי ככלי ומטלטל ותחלת ברייתו מן הטיט ומצרפו בכבשן כשאר קדרות ואם נטמא הצריכו הכתוב נתיצה ואם נתצו בענין זה שחתכו סביב סביב כחוליות עגולות וחזר וחיברו בטיט של חול בין חוליא לחוליא רבי אליעזר מטהר עולמית שאינו עוד ככלי חרס שלא נשרף בכבשן וחכמים מטמאין:

כעכנאי. כנחש זה שכורך עצמו בעגולה:

כל טהרות. שנעשו בתנור זה או שנגעו באוירו והיה ר' אליעזר מטהרן והם שרפום:

וברכוהו. לפי שהרבה מאד לחלוק בדבר זה כדאמרינן בבבא מציעא בפרק הזהב (דף נט:):

נדוי במתני' לא תנן. הא דברכוהו בברייתא הוא דתני לה:

מדמה מילתא למילתא. כל מקום שראה במתניתין שנחלק היחיד על הרבים מחלוקת גדולה או אחד מן החכמים שמדבר קשה כנגד גדול הימנו אומר ראוי היה כאן נדוי:

אין מוציאין את המת. לקברו:

סמוך לקריאת שמע. לפי שמתבטלין מן הקריאה:

אין המת מוטל לפניהם. שהמת בבית אחר והם מספידין אותו כאן ויש מפרשין שנתון לצד אחר[2]:

והוא יושב ודומם. האבל:

למימר הכי. לא נפרעת ממני דמשמע הפרע:

הרואה




שולי הגליון


  1. עיין תוספות.
  2. עיין צל"ח שפירש ששני פירושים אלו תלויים במחלוקת רב פפא ורב אשי לעיל (יח.).



< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.